עו"ד זוהר מדר הוא גם סוכן ביטוח שהתפרסם בתחקירים כמי שמזייף בקשות להחלפת פוליסות קיימות בפוליסות חדשות, מה שנקרא טוויסטינג, וכאשר קורה מקרה ביטוח חברת הביטוח החדשה מסרבת לכסות ולשלם פיצויים. מה שכן אותה חברת ביטוח משלמת עמלה מאוד יפה לזוהר מדר, עמלת טוויסטינג.
עו"ד זוהר מדר תובע בלשון הרע לקוח שלו, שהיה גם אחד לחבריו הקרובים, אילן אזולאי שהתראיין לכתבת טלויזיה והסביר מה זה עוקץ טוויסטינג, ואיך זה פגע בו. הוא מיוצג ע"י עו"ד אמיר אלטשולר והתיק בידיים של השופט יאיר דלוגין. ערעור על פסילת יאיר דלוגין נדחה בעליון בתיק 80416-12-25.

עו"ד אמיר אלטשולר הגיש בקשת פסילה וכשהיא נדחתה הלקוח פיטר אותו
לפנינו בקשת פסילה שהגיש עו"ד אמיר אלטשולר בשם עו"ד זוהר מדר, התובע בלשון הרע, אשר טוען כי השופט דלוגין פסול בגלל שהציע הצעת פשרה. הפשרה היא לסגת מהתביעה ללא הוצאות. הדבר מקובל מאוד. כל השופטים עושים את זה. חלקם אפילו עושים את זה בצרחות ואיומים, כולל פרצופים זועמים.. אבל זה לא נחשב עילת פסילה.
הקטע הוא שהשופט יאיר דלוגין דחה את בקשת הפסילה ובעקבות זא זוהר מדר הודיע שהוא מפטר את יאיר אלטשולר.
הנה בקשה לדחיית מועד ההוכחות כי מדר מפטר את אלטשולר….. 16/12/2025. חחח. אלטשולר כותב שהלקוח פנה למשרד פירון שייצגו אותו. ולמה הוא חושב שמרד פירון יעשה עבודה טובה יותר מאמיר אלטשולר בהוכחות????? מה זה לא ברור שהבקשה היא סתם ניסיון לדחות את ההוכחות בתעלול שקוף???

והנה התצהיר של זוהר מדר…….


באיזה מכללה ליגה ז' למד אמיר אלטשולר לנסח בקשות פסילה?
אמיר אלטשולר כותב שהוא עו"ד הרבה זמן ושלא בנקל הוא מגיש בקשת פסילה, אבל אם הוא כבר מגיש בקשת פסילה למה לכתוב סיסמאות ולגולל עמודים על גבי עמודים של טענות סרק שהשופט גיבש דעה מוקדמת, ושהוא עויין ופסול, בלי להראות כבר בפסקה הראשונה מה הטריגר לבקשת הפסילה?

למה צריך לקרוא עמודים על גבי עודים של זבל עד שמקבלים את התשובה מה הטריגר לפסילה? למה זה לא כתוב בפרונט עם תאריך, וציטוטים מדויקים, מה אמר השופט שמצדיק פסילה? ממה שקראנו לא קרה שום דבר חריג. השופט אמר שהתביעה חלשה והוא ממליץ למחוק אותה. מדובר בהבעת דעה צרכנית של שירותי סוכן ביטוח. השופט תומך בחופש הביטוי והתביעה נראית לו תביעת השתקה. מה השופט עשה שהוא פסול? לא ראינו כלום.
להלן בקשת הפסילה שהוגשה לשופט יאיר דלוגין
להלן ההחלטה בעליון הדוחה את בקשת הפסילה 80416-12-25
מי שייצג את זוהר מדר בעליון בערעור על פסילת דלוגין היו אמיר אלטשולר ועו"ד עדי אמיתי.

| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים |
עפ"ס 80416-12-25
| לפני: | כבוד הנשיא יצחק עמית |
| המערערים: | 1. זוהר נתנאל מדר
2. דגן סוכנות לביטוח (2000) בע"מ |
| נגד | |
| המשיב: | אילן אזולאי |
| המבקש לעיין בתיק: | יונתן קאפח |
|
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט י' דלוגין) בת"א 45991-04-23 מיום 14.12.2025 |
|
| בשם המערערים: | עו"ד אמיר אלטשולר; עו"ד עדי אמיתי |
| בשם המבקש לעיין בתיק: | בעצמו |
| פסק-דין |
ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט י' דלוגין) מיום 14.12.2025 בת"א 45991-04-23 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינם של המערערים.
- ההליך מושא הערעור שלפניי עניינו תביעת לשון הרע שהגישו המערערים נגד המשיב. בהליך נקבעו שני דיוני הוכחות בימים סמוכים: 29.9.2025 ו-30.9.2025 (להלן: הדיון הראשון ו-הדיון השני, בהתאמה). בפתח הדיון הראשון הציע המותב לקיים שיח מחוץ לפרוטוקול שבמסגרתו יציג הצעת פשרה לסיום התיק, ובאי-כוח הצדדים הסכימו לקיום השיח מחוץ לפרוטוקול. לאחר מכן המשיך הדיון ונחקרו מספר עדים, ובתוך כך העיר המותב לבא-כוח המערערים מספר פעמים על הערות שפגעו בשטף הדיון. למחרת נערך הדיון השני, ובמהלך חקירת אחד העדים העיר המותב כי לא יתיר לבא-כוח המערערים לקטוע את העד באמצע דבריו. בהקשר זה הוסיף המותב שאם הדיון לא יתנהל כמו שצריך, הוא יורה על הפסקתו ועל קביעת מועד חלופי בעוד מספר חודשים. לאחר חילופי דברים נוספים בין המותב לבא-כוח המערערים, המותב הורה על הפסקת הדיון בציינו כי בא-כוח המערערים "לא מאפשר את ניהול הדיון, כל רגע הוא מפסיק את העד" (בעמ' 10 ש' 12 לתמליל הדיון השני).
באי-כוח שני הצדדים ביקשו להמשיך את הדיון, ובא-כוח המערערים הוסיף כי לתחושתו בית המשפט מגביל אותו בלוח זמנים קצר לקיום החקירות, ומנגד מאפשר לעד להאריך בדבריו. בהמשך לכך נתן בית המשפט החלטה שבה עמד על הקושי שבניהול הדיונים בהליך, בציינו כי "לא ייתכן שכל שתי דקות בית המשפט יצטרך להעיר לעו"ד שהוא קוטע עד ולא מאפשר לו לסיים מילה". המותב הוסיף כי ככל שמצב דברים זה יימשך גם בדיון הבא, הדיון יופסק; כי ככל שלא יהיה בכך כדי לסייע, יהיה מקום להטלת הוצאות על מי שיפריע לדיון; וכי "אם חס וחלילה גם זה לא יתאפשר – יכול להיות שבית המשפט יסגור את התיק בכלל מפני שאין לבית המשפט כלים נוספים מעבר לכך".
- ביום 14.12.2025 הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב, בטענה כי המותב גיבש לגביהם דעה נחרצת. לטענתם, המותב נתן ביטוי לעמדתו המגובשת כאשר במהלך השיח שנערך מחוץ לפרוטוקול בדיון הראשון, הציע לצדדים כי תביעתם של המערערים תידחה ללא צו להוצאות. הצעה זו, כך טענו המערערים, כלל אינה הצעת "פשרה", אלא היא מלמדת שהמותב גמר אומר לדחות את תביעתם עוד טרם שמיעת העדים. כמו כן נטען כי לאחר שהמערערים דחו את הצעת המותב, החל האחרון להפנות "התבטאויות חריגות ופוגעניות" כלפיהם וכלפי בא-כוחם, ובנוסף מנע מהם מלמצות את החקירות הנגדיות, התערב בתשובות עדי המשיב, והתיר להפנות שאלות מנחות לעדי המשיב בחקירותיהם הראשיות. המערערים הוסיפו כי אחד מעדי המשיב הוא עיתונאי ו"נתבע פוטנציאלי" מבחינתם, ולשיטתם נתון זה "גורר את המותב הנכבד להכניס שיקולים זרים באופן ניהול התיק" (שם, בפסקה 6). לצד זאת פירטו המערערים השגות על אירועים נוספים משני הדיונים – כגון לוח הזמנים שנקבע לחקירות הנגדיות, דחיית התנגדויות על ידי המותב וקציבת פרק זמן קצר להפסקה – והוסיפו כי המותב אף "איים" עליהם שיביא לסגירת תביעתם.
- בהמשך אותו יום דחה המותב את הבקשה לפסילתו. בפתח הדברים קבע המותב כי בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי ניכר: חודשיים וחצי לאחר הדיון הראשון והשני, ותשעה ימים בלבד לפני מועד הדיון הבא שנקבע, כאשר תמלילי הדיונים הועלו לתיק זה מכבר (בימים 6.10.2025 ו-15.10.2025). עוד נקבע כי דין הבקשה להידחות גם לגופה. המותב עמד על הקושי בניהול הדיונים עקב התנהלות בא-כוח המערערים, בהדגישו כי "מה שארע כאן שונה בתכלית מהפרעות ספורדיות בניהול הדיון"; והוסיף כי הבהיר במעמד הדיון השני שאם הפסקת הדיון ופסיקת הוצאות לא יועילו, ייתכן שבית המשפט יורה על סגירת התיק – וזאת בהתאם לסמכותו לפי תקנה 42 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקסד"א), העוסקת במחיקת כתב טענות בשל שימוש לרעה בהליכי משפט. באשר לשיח שלא לפרוטוקול, המותב הסביר כי אכן הציע שהתביעה תידחה ללא צו להוצאות "בהינתן הקשיים של התביעה"; כי הוא הדגיש ש"ההצעה מבוססת על החומר הקיים והיא מבלי לטעת מסמרות ואינה דעה מגובשת"; וכי משנדחתה ההצעה, בית המשפט הורה על חידוש הקלטת הדיון "ולא הפעיל לחץ כלשהו לקבלת ההצעה". לבסוף הודגש בהחלטת הפסלות כי התנהלות בא-כוח המערערים לא תיזקף לרעתו ולרעת מרשיו, וכי בית המשפט פתוח לשכנוע וטרם גיבש את דעתו.
- מכאן הערעור שלפניי. המערערים חוזרים על האמור בבקשת הפסלות, ומוצאים חיזוק לטענותיהם בהחלטת הפסלות – שלטענתם אינה מתייחסת למלוא טענותיהם – כמו גם בעובדה שבקשתם נדחתה בסמוך לאחר שהוגשה, ומבלי שבית המשפט הורה על קבלת תגובת המשיב. באשר למועד הגשת בקשת הפסלות, המערערים מציינים שההבנה בדבר התנהלותו של המותב הבשילה בקרבם רק לאחר קבלת תמלילי הדיונים ובחינתם.
- דין הערעור להידחות. כפי שנפסק בעבר חזור ופסוק, טענות שמופנות כלפי הפעילות השיפוטית עצמה יקימו עילת פסלות רק במקרים נדירים וחריגים. בית המשפט רשאי ואף נדרש לקדם את בירור ההליך תוך נקיטת יוזמה בעת הצורך, ואקטיביות אין משמעה בהכרח חוסר אובייקטיביות; בהתאם, אין פגם עקרוני בכך שהמותב יקבע לוחות זמנים, יציב שאלות ויציף קשיים, ויעיר לגורמים שהתנהלותם הדיונית מעוררת קושי (ראו, מני רבים: ע"א 587/24 בר-קמא נ' גן נורדאו בע"מ, פסקה 6 (19.2.2024); ע"א 4483/21 עמישב שירותים בע"מ נ' משרד האוצר, פסקה 11 (12.8.2021); ע"א 1411/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (30.3.2021); ע"א 936/21 פלונית נ' פלונית, פסקה 6 (18.3.2021); ע"א 5609/20 סיסו נ' עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, פסקאות 12-11 (8.10.2020); ע"א 943/20 עשור נ' קופרמן, פסקה 5 (26.2.2020)). העלאת הצעה לסיום ההליך אף היא אינה מקימה באופן אוטומטי חשש ממשי למשוא פנים, וזאת גם כאשר מותב מציע לבעל דין לחזור בו מהליך שיזם (ראו למשל: ע"א 7545/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 10 (13.12.2022); ע"א 8893/17 נסראללה נ' אלדין, פסקה 5 (22.11.2017)).
- בענייננו, המערערים לא הניחו בסיס לקיומו של חשש ממשי מצד המותב. השגותיהם על האופן שבו ניהל המותב את דיוני ההוכחות אינן מקימות חשש כאמור, ומדובר לכל היותר בטענות ערעוריות שהליכי פסלות אינם האכסניה הראויה לבירורן (ראו למשל: ע"א 6318/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 (1.10.2023)). הוא הדין בנוגע לקביעת המותב כי ככל שההפרעות לדיונים יימשכו, ייתכן שיהיה מקום לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 42 לתקסד"א (ראו והשוו: עפ"ס 5857-03-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 8 (17.3.2025)). בנסיבות העניין, לא שוכנעתי כי ההצעה שהציע המותב מחוץ לפרוטוקול מלמדת על נעילת דעתו; כעולה מהחלטת הפסלות, המותב אף הבהיר לצדדים בזמן אמת כי הצעתו מבוססת על התשתית שהובאה לעיונו עד לאותה עת, וכי אין מדובר בעמדה מגובשת.
טענות המערערים באשר להחלטת הפסלות עצמה, אף הן אינן מקימות חשש כלשהו, לא כל שכן חשש ממשי, למשוא פנים מצד המותב. מכל מקום אציין כי החלטת הפסלות מתייחסת כנדרש לטענותיהם המהותיות של המערערים, וכי אין פגם בדחיית בקשת פסלות ללא קבלת תגובות יתר בעלי הדין (ראו, בהתאמה: עפ"ס 54160-10-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 12 (15.1.2026); ע"א 6478/17 ס.ב ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ, פסקה 4 (24.9.2017)).
- טעם נוסף לדחיית הערעור טמון בשיהוי שבו לוקה בקשת הפסלות – אשר הוגשה כחודשיים וחצי לאחר האירועים שתוארו בה, וזמן ניכר לאחר קבלת תמלילי הדיונים (ע"א 2474/20 אשר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פסקה 7 (3.6.2020)). אוסיף כי הניסיון לייחס למותב שיקולים זרים בניהול ההליך עקב התנהלותו בזמן חקירת אחד העדים, לא גוּבּה ולו בבדל של תימוכין, ויש להצר על הקלות שבה הועלתה טענה מרחיקת-לכת זו.
- ולבסוף: לאחר הגשת הערעור שלפניי הוגשה בקשה לעיון בתיק. מבקש העיון מציין כי העיון בתיק יסייע לו בהליכים אחרים שבכוונתו להגיש כנגד המערער 1. לאחר עיון בתגובות הצדדים לבקשה זו, ומבלי שנעלמה מעיניי התנגדות המערערים, מצאתי להיעתר לבקשה. זאת, בשים לב לנקודת המוצא לדיון בבקשות מסוג זה (ראו למשל: בג"ץ 2280/24 גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע נ' ממשלת ישראל, פסקה 3 (9.10.2024); בג"ץ 5253/19 מ.ד. לימודים בינלאומיים בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקאות 7-5 (23.5.2024)), ולעובדה שבקשת עיון שהגיש המבקש לבית משפט קמא התקבלה בעבר (ראו החלטה מיום 20.6.2024). נוכח מסקנתי זו, מתייתר הצורך להידרש לבקשת מבקש העיון להשיב לתגובות הצדדים.
מבקש העיון רשאי אפוא לעיין בתיק באמצעות מערכת "נט המשפט" החל מיום 22.3.2026 ולמשך 10 ימים.
- סוף דבר: הערעור נדחה. לפנינו דוגמה נוספת לקלות הבלתי נסבלת של הגשת בקשת פסלות, תוך ניצולה להטחת האשמות חמורות וחסרות בסיס במותב היושב לדין. בנסיבות אלו יישאו המערערים בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 4,000 ש"ח.
ניתן היום, א' ניסן תשפ"ו (19 מרץ 2026).
|

2 מחשבות על “נוכל הטוויסטינג זוהר מדר 6: בא כוחו עו"ד אמיר אלטשולר בתביעת לשון הרע נכשל בפסילה של הש' יאיר דלוגין וזוהר מדר זרק אותו לכל הרוחות”
מי זו בתמונה
כמות הזבל שנכתבה על פני 113 עמודים לא רק מתישה אלא גם מעידה על הכותב שלה שלו היה לו כלום ואת הכלום הזה הוא מרח על פני עמודים רבים. ניסיתי למצוא משהו אבל לא הצלחתי. גם את הטענה שהשופט גיבש דעה נמצאה לא נכונה אחרי שהקשבתי להקלטה הספציפית המדוברת בבקשה. התביעה הוגשה כדי לסתום לאדם את הפה שלא יחסוך את פרצופו של מדר אבל זה כבר אבוד. מה שצריך לבדוק בתביעה הזו לתחושתי היא האם יהיה מהיכן לקחת את הכסף? כי התביעה הזו תגמר לרעת התובע והוא יצטרך לדחוף יד לכיס וישלח תחושה שהוא החביא את כל הכסף שגנב במשך שנים ארוכות ולנתבע לא יהיה ממי להיפרע!