באוקטובר 2017 ביבי שקל להקים וועדת חקירה לבחון את זרימת הכספים שמימנו עמותות שמאל שמכפישות את חיילי צה"ל ובעצם את המדינה כולה. מי שהיה יועמ"ש הכנסת אייל ונון שלח לו חוות דעת מתנגדת וביבי התקפל.
תארו לכם מה היה קורה ב 2022-2023 אם הוועדה שביבי רצה להקים היתה קורמת עור ב 2017 ובהמשך היו מחוקקים איסור מימון זר של גורמי כאוס שמאלנים מחו"ל, הקרנות של ביידן ואובמה, הפדרציות היהודיות באמריקה, השגרירויות והקנסוליות הזרות (שוויץ, גרמניה, נורבגיה וספרד, והקרן של לסלי ווקסנר. אליו זה היה קורה וביבי לא העתה מתקפל כמו צלופחית חרמנית, ה"מחאה" שהובילה לשחיטה ב 7 באוקטובר, לא היתה יצאת לפועל.
לפנינו חוות דעת משפטית של אייל יינון שקובע בצורה חד-משמעית, ועל דעת עצמו, שהכנסת אינה מחזיקה בסמכות חוקית להקים ועדת חקירה פרלמנטרית המכוונת לחקירת ארגונים אזרחיים ועמותות פרטיות….. אייל ינון היועץ המשפטי מדגיש כי כלי זה נועד במקורו ובמהותו לפקח על רשויות השלטון והממשל, ולא לשמש פלטפורמה לניהול חקירות אידיאולוגיות או פוליטיות נגד גופים פרטיים המבקרים את המדיניות הרשמית.
בנוסף לכך מובהר במסמך כי חקירה מסוג זה המכוונת באופן ספציפי לעמותות המזוהות עם עמדות פוליטיות שמאלניות, ווק ופרוגרס, פוגעת פגיעה קשה בעקרונות המשטר הדמוקרטי ובחופש הביטוי וההתאגדות ובמידה וישנו רצון להגביל מימון זר לעמותות הדרך החוקית היחידה לעשות זאת היא באמצעות הליך של חקיקה ראשית בכנסת, אשר כפוף לביקורת חוקתית של בית המשפט העליון, שהוא בעצמו ווק ופרוגרס……
יתרה מכך מצוין כי הכנסת עצמה כבר הסדירה את הנושא קודם לכן באמצעות חקיקה שקבעה חובות דיווח ושקיפות בלבד ללא הטלת איסורים על קבלת הכספים, ולכן הקמת ועדת חקירה כעת תעמוד בסתירה גמורה להחלטות הכנסת עצמה.
הרקע הפוליטי והציבורי באותה תקופה של אוקטובר 2017 היה סוער במיוחד והתאפיין במתח גבוה בין ממשלת נתניהו הרביעית לבין ארגוני החברה האזרחית המזוהים עם השמאל. יוזמת הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית קודמה על ידי יו"ר הקואליציה דוד ביטן וזכתה לתמיכתו המלאה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
המטרה המוצהרת של המהלך הייתה לחקור את סוגיית המימון שמקבלות עמותות כמו בצלם, שלום עכשיו, ושוברים שתיקה מממשלות זרות, כאשר הימין טען כי כספים אלו משמשים לפעילות נגד חיילי צה"ל ולפגיעה במדינת ישראל בזירה הבינלאומית. נתניהו אף השווה באותם ימים את המהלך לחקירת הקונגרס האמריקאי בנוגע למעורבות הרוסית בבחירות בארצות הברית כדי להעניק לגיטימציה לבדיקת התערבותן של מדינות אירופיות בפוליטיקה הישראלית הפנימית.
מנגד המבקרים וארגוני זכויות האדם טענו כי מדובר ב"ציד מכשפות" פוליטי ובניסיון מכוון להסיט את תשומת הלב הציבורית מחקירות הפלילים האישיות שניהלה המשטרה באותה עת נגד נתניהו.
בנוסף עלה כי נתניהו שינה לחלוטין את עמדתו בנושא שכן כמה שנים קודם לכן בשנת 2011 הוא התנגד נחרצות ליוזמה דומה של מפלגת "ישראל ביתנו" (הגברת אביגדורית ליברמנית), והצהיר אז כי אין מקום לוועדות חקירה פוליטיות בתוך כנסת ישראל.
בסופו של דבר בעקבות שילוב של מחלוקות קשות בתוך סיעות הקואליציה עצמה וחוות הדעת המשפטית החותכת של היועמ"ש היוזמה נבלמה לחלוטין ולא יצאה אל הפועל.
עיקרי חוות הדעת של יועמ"ש הנוחבה איל ינון
חוסר סמכות: הכנסת אינה מוסמכת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא זה. הגבלת מימון עמותות, ככל שרוצים בה, חייבת להתבצע בדרך של חקיקה ראשית (שגם היא תהיה כפופה לביקורת חוקתית).
פגיעה בדמוקרטיה: חקירת ארגונים אזרחיים על רקע אידיאולוגי, בייחוד כאלה המבקרים את הממשלה, מנוגדת לעקרונות המשטר הדמוקרטי.
שימוש לרעה בכלי פרלמנטרי: ועדת חקירה פרלמנטרית נועדה לפיקוח על הרשות המבצעת (השלטון) ולא לחקירת גופים פרטיים או לניגוח פוליטי.
סתירה חקיקתית: הכנסת עצמה הסדירה את הנושא שנה קודם לכן (בשנת 2016) וקבעה חובות דיווח ושקיפות בלבד, ללא איסור על קבלת המימון.
מדוע בכלל ביבי צריך חוות דעת כזו מאייל ינון?
שימו לב שאייל ינון הזהיר שיש הבדל תהומי בין זכותה של הכנסת לחוקק חוקים לבין זכותה לחקור אזרחים….. אבל הוועדה לא היתה אמורה לחקור אזרחים ישראלים, אלא את הגורמים הזרים שממנים את האזרחים הישראלים….
חוות הדעת מסבירה כי חברי הכנסת אכן רשאים להציע חוק שיגביל מימון בחקיקה ראשית. אולם, ניצול כלי החקירה הפרלמנטרית כדי לחקור אזרחים או עמותות פרטיות מהווה "משפט שדה" פוליטי. לטענתו לוועדות הכנסת אין סמכויות חקירה של משטרה, ואין להן סמכות לחייב גופים פרטיים להופיע בפניהן או למסור מידע.
הנה עוד טענות שהווק משתמש בהן, שהחונטה של הפרקליטות והיועמ"שים היא זו שמגנה על זכויות המיעוט והאזרח מפני עריצות הרוב. לטענתם, ועדת חקירה שמנוהלת על ידי פוליטיקאים מהקואליציה נגד ארגונים שמבקרים אותם, כולל שומרי הסף, היא כלי של רדיפה פוליטית. תפקיד הייעוץ המשפטי הוא להגן על זכויות היסוד של האזרחים (כמו חופש הביטוי וחופש ההתאגדות) מפני פגיעה לא חוקית של פוליטיקאים המנצלים את כוחם באופן זמני.
ויש גם טיעונים חלולים ואמורפיים כמו "מניעת כאוס משפטי ופסילת מהלכים בבג"ץ". ממציאים טענה שאם חברי הכנסת יתעלמו מהכללים ויקימו ועדות בניגוד לחוק, המהלך ייפסל מיד בבית המשפט העליון בשל חוסר סמכות קיצוני. חוות הדעת המשפטית מספקת לחברי הכנסת ניתוח מקצועי מקדים שנועד למנוע מהם לבצע פעולות לא חוקיות שיבזבזו זמן ציבורי יקר ויסתיימו בכישלון משפטי מראש.
להלן חוות הדעת של אייל ינון: