חברים הצביעו למירי רגב אם בא לכם יותר דו"חות אכיפה, יותר מצלמות דרכים, יותר רפורטים, אגרות רכב ונהיגה יותר יקרות, יותר פקקים, ערים בלי חניות, ודרכים בלי נתיבים לציבור.
כן כן אלה ההישגים היפים של מירי רגב שרת התחבורה. השקיעה במצלצות אכיפה כדי להוציא מכם יותר כסף, ולתת לכם שירות יותר גרוע. חוץ מזה מה היא עשתה? טסה לחו"ל כדי לחקור איך נוסעות רכבות, ואין עושים האבים תחבורתיים.
מירי רגב השיגה השגים באכיפת דוחות חניה
עדנה קרנבל היא נגד מצלמות אכיפה, ונגד דו"חות תנועה על מהירות או על נגיעה בטלפון סללורי. במדינה שאזרחיה מותשים ממלחמות עם טילים ומחבלים, המדינה לא צריכה לגרום לאזרחי לפחד מהמצלמות והדו"חות. זה לא מונע תאונות דרכים, וזה לא משפר את בטיחות הנסיעה. אבל מירי רגב חושבת אחרת…. שכולנו עברייני תנועה, שאת כולנו צריך לתפוס, ושכולנו צריכים לממן את המצלמות שהיא קנתה, את השוטרים ואת שופטי התעבורה. המדינה צריכה להרפות מהאכיפה הזו, ולצמצם אותה למינימום.
איפה אובר? איפה וויז? ואיפה ראיין אייר?
בואו נראה מה עשתה רגב חוץ מדו"חות ומצלמות? הבטיחה שאובר יגיע, אבל אובר לא באה כי קשה לה לשלם לבעלי המוניות את מה שמגיע להם, והיא מגלה עין צרה ולא רוצה לפצות את בעלי המוניות. בעקבות לחץ כבד של איגודי נהגי המוניות והתנגדויות פוליטיות, רגב נסוגה מהמהלך לחלוטין ושירות Uber במודל המקורי שלו לא הותר לפעול בארץ.
הבטיחה שוויז אייר תבנה האב, אבל עד שכבר הסכימו, הביאה להם יועמ"שים שהוציאו להם את המיץ עם כל מיני דרישות קטנוניות, אוויליות וסחטניות.
אז אין וויז ואין אובר, וגם את האירים מראיין אייר היא סילקה מהארץ. כשהיא סגרה את טרמינל 1 היא לא הסכימה להשוות את מחירי הנחיתה של חברות התעופה שאולצו לנחות ב 3 עם התעריפים של טרמינל 1. שוב פעם צרות עיין וקמצנות.
קשה להגיד שהיא גם טיפלה כמו שצריך בסגירת הנמלים בזמן מבצעי הבדיחה באירן, עם כלביא 1 ושאגת הארי 2 (שהתבררו יותר כמו שאגת העכבר 1, 2 ו 0). החברות הישראליות גילו חזיריות מדהימה, ולא היו לה שום כלים לרסן את החזיריות שלהם.
בנתב"ג תקופה ארוכה היה כאוס של נהגים חאפרים, שהציקו לנוסעים, כי היא התעקשה למסור את הזיכיון לחברה אחת בלבד, במקום לארבעה חברות שיתחרו זו בזו. אפילו את הכביש מתל אביב שניתן היה לקצר ב 5 קמ"ש בגלל מעקף בית חבד היא לא קיצרה.
כשהגיעו לישראל מטוסים אמריקאים והשתלטו על האספלט של בן גוריון התברר גודל המחדל והפדיחה של אי פתיחת שדות תעופה נוספים. הגברת יכלה מזמן למתוח עוד קצת את המסלולים בחיפה כדי להוציא משם יותר טיסות ארוכות טווח. לא קרה כלום.
הגברת יכלה לפתוח את הנמל בעטרות, כדי שערבים יוכלו לטוס משם ולא מבן גוריון. גם זה לא קרה. 4 שנים היא שינתה דעתה אם לפתוח עוד שדה בצפון או בדרום, במקום לפתוח גם בצפון וגם בדרום, ובסוף מרוב דיבורים, 4 שנים ירדו לטמיון ויש רק נתבג אחד, וגם הוא ברמה של שדה במולדובה.
שלא לדבר על הנמל באילת שהוא פיל לבן, שהישראלים לא רוצים להגיע אליו, כי לא סידרו שאטלים לעיר, ותיירים מחו"ל לא יגיעו אם לא ישלמו לכל חברה זרה סובסידיה לכל מטוס. אז אילת נשארה עם נמל ריק. ממש יופי.
ומה קורה בכבישי הארץ? הכל זז לאט. הנ"ל פינטזה להקים האבים, שהציבור יגיע להאב ליד העיר ומשם ייקחו שאטלים. ואז כולם צחקו עליה.
ומה קורה עם מצוקת החניה? לא רק שאין חניה בשום מקום, אלא שהמחירים הכפילו את עצמם. ומי אחראי לזה? מירי רגב. הגברת מזמן היתה צריכה לפתח חניונים תת קרקעיים ענקיים בכל הערים הגדולות, ובתל אביב במיוחד, כי אף אחד לא רוצה להיכנס לתל אביב עם רכב.
ומה עם הרכבת לאילת ("רכבת קליע") והארכת מסילות לפריפריה? רגב הבטיחה שוב ושוב לקדם רכבת מהירה ("רכבת קליע" במהירות של 250 קמ"ש) שתחבר את קריית שמונה בצפון ואילת בדרום למרכז הארץ, עם תקציב מוצהר של עשרות מיליארדי שקלים.הפרויקט נותר ברובו בשלבי תכנון ראשוניים או רעיוניים, ללא הקצאת תקציבי עתק ייעודיים לביצוע בפועל, ונחשב על ידי גורמי מקצוע כהבטחה רחוקה מיישום.
ומה עם פרויקט "רכבת על גלגלים" (ART)? מיזם הדגל של רגב להבאת כלי תחבורה סיני מתקדם, אוטובוס רב-מפרקי ארוך הנראה כמו רכבת ונוסע על כביש מסומן, שאמור היה לפתור את בעיות התחבורה בפריפריה ובגוש דן במהירות ובזול, נכשל. המיזם נקלע למבוי סתום, הניסויים בו לא הבשילו לכדי קווים פעילים, ועשרות מיליוני שקלים שהושקעו בו ירדו לטמיון לאחר שהמשרד פנה לחפש חלופות אחרות.
ומה עם רפורמת המחירים וסבסוד התחבורה הציבורית? הבטחות להורדת מחירי הנסיעה, הגדלת הסבסוד הממשלתי ל-85% ושיפור דרמטי בשירות לנוסעים הלכו פייפען. בפועל, מחיר נסיעה בודדת בתחבורה הציבורית התייקר בעשרות אחוזים (עד כ-45% לפי חלק מהמדדים), הרפורמות העלו א המחירים, והעומסים והפקקים בכבישים החמירו.
מירי רגב פרופיל ביהייביוריסטי לא מרטיט במיוחד
כדי לנתח את מירי רגב כשרת תחבורה דרך משקפיים ביהייביוריסטיים (התנהגותיים), עלינו להסתכל עליה כמערכת המגיבה לגירויים חיצוניים, מונעת מחיזוקים, ומפעילה דפוסי התנהגות קבועים כדי להשיג מטרות ספציפיות. הגישה הביהייביוריסטית אינה עוסקת בפסיכולוגיה העמוקה או בכוונות הנסתרות, אלא בפעולות הגלויות, בגירויים שמפעילים אותן ובתוצאות שהן מייצרות.
מירי רגב גבות לא יודעת לעשות
להלן ניתוח מבנה ההתנהגות שלה ובניית פרופיל ביהייביוריסטי ממוקד: הגירויים המפעילים (Antecedents / Triggers):
התנהגותה של רגב במשרד התחבורה מופעלת על ידי שלושה גירויים מרכזיים: אם כותבים עליה ביקורת ציבורית או תקשורתית, בכל פעם שעולה ביקורת על משבר התחבורה (פקקים, עיכובים ברכבת), מופעל אצלה מנגנון נקמות ארסי ביותר. כאשר היא נתקלת בלחץ מצד קבוצות אינטרס/בסיס בוחרים כגון: דרישות של ועדי עובדים, נהגי מוניות, או קבוצות כוח פוליטיות בתוך מפלגתה, היא מתקפלת על ארבע, בבחינת העבר ששאג. כאשר מזכירים לה החלטות של שרות מקדנציות קודמות, נגרם לה גירוי שלילי המניע אותה לפעולת נגד ונקמה.
דפוסי ההתנהגות המרכזיים (Behaviors) שלה מגלים ארבעה דפוסים חוזרים ("אופרנטים"):
הצהרות בומבסטיות כמענה מיידי (Over-promising): תגובה מהירה לגירוי של משבר באמצעות הכרזה על פתרון טכנולוגי או תקציבי קוסמי (למשל: "רכבת קליע", "רכבת על גלגלים").
היפוך עמדות תחת לחץ (Yielding to Pressure): נסיגה מהירה מהחלטות או מהבטחות כאשר הגירוי החיצוני משתנה ללחץ פוליטי ישיר (כמו במקרה של "אובר" מול נהגי המוניות).
לעומתיות וביטול העבר (Counter-action): התנהגות קבועה של תקיפת החלטות קודמות (אגרות גודש, נת"צים) כדרך לבדל את עצמה ולסמן טריטוריה.
מיקוד בנראות על פני יישום (Signal over Substance): השקעת אנרגיה התנהגותית רבה בטקסים, השקות, סרטוני הסברה ויחסי ציבור, לעומת השקעה נמוכה במעקב סיזיפי אחר יישום החלטות במשרד.
מערכת החיזוקים (Reinforcements & Punishments) שלה מבוססת על אמונה בכוח שלה אצל ביבי ובסידורים של העסקונה. כאשר היא חשה שי לה משהו טוב ביד, היא מפעילה חיזוק חיובי (Positive Reinforcement), אבל מהר מאוד כשזה מתמוטט היא עוברת בין הרף לחיזוק שלילי (Negative Reinforcement – הפסקת גירוי לא נעים), והיא נסוגה מכל ההבטחות שלה (כמו הכנסת אובר או ביטול המטרו בפועל). ההימנעות מעימות מול מוקדי כוח חזקים מעניקה לה שקט פוליטי מיידי.
הפרופיל ביהייביוריסטי שלה מאופיין ב"תגובתיות פופוליסטית". יש לה התנהגות המונעת בעיקרה מתוצאות לטווח קצר. רגב למדה לאורך הקריירה שלה שהצהרה דרמטית מעניקה רווח פוליטי מיידי, בעוד שהמחיר על אי-מימושה מגיע רק כעבור שנים, כשהקשב הציבורי כבר עבר הלאה. רמת העמידות שלה ללחץ נמוכה מול קבוצות לחץ פוליטיות (אפקט של כניעה לחיזוקים שליליים), אך גבוהה מאוד מול ביקורת מקצועית של דרגי המקצוע (עמידות ל"עונשים" מצד פקידי האוצר או מומחי תחבורה).
בשורה תחתונה הפרופיל של מירי רקב מציג פוליטיקאית שמבנה ההתנהגות שלה אופטימלי להישרדות וצבירת כוח בתוך מערכת פריימריז מפלגתית, אך מייצר חוסר יעילות מובנה (חוסר התממשות של הבטחות) במערכת ניהולית הדורשת תכנון ארוך טווח, עקביות ועמידה מול לחצים.
לפי הגורו למדעי הפמיניזם זהבה גלאון, שמירי רגב שיתפה איתה פעולה בהערת חוקי שטנה נגד גברים, מירי רגב חשה מגובה ע"י בנימין נתניהו בגלל הנאמנות שלה לביבי, ורק לו, ולכסא שלה. רגב נחשבת לאחת השרות הנאמנות ביותר לנתניהו ולמשפחתו לאורך השנים ופיתחה קשר קרוב ויציב במיוחד עם רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, שמקורביה הגדירו אותה לא פעם כ"מוקד הכוח האמיתי" שדרכו משיגים שקט בגזרה הפוליטית. רגב מבינה שהגנה פומבית קולנית על בני הזוג נתניהו מול התקשורת והאופוזיציה מתורגמת באופן אוטומטי לגיבוי פוליטי ולשמירה על מעמדה בממשלה.
רגב מיתגה עצמה כ"קבלנית הביצוע" של משימות מורכבות, כולל התבזות פומבית. נתניהו נוטה להטיל על רגב משימות פוליטיות מבזות, והיא עושה את זה בהצלחה. רגב מוכנה "לחטוף את האש" הציבורית, להתעקש על נרטיב שנוח ללשכת ראש הממשלה, ולספוג ביקורת קשה מבלי למצמץ. היא יודעת שנתניהו זקוק למישהו בעל "עור עבה" שיבצע את המשימות האלו עבורו.
רגב חושבת שתפקידה הוא להגן על ביבי באופן טלפתי ולהגיד לתקשורת את מה שביבי מתבייש להגיד. היא סבטרה שבזכות זה היא צוברת נקודות זכות רבות.
בזמן כהונתה כשרת תחבורה לא התבטאה נגד החונטה, ולכן איבדה כוח פוליטי. אצל המצביעים היא נחשבת נהנתנית שחושבת רק על עצמה. היא איבדה את תמיכת פעילי השטח, אבל סבורה שבגלל שהיא שומרת סודות, יהיה קשה להיפטר ממנה. כל עוד ביבי לא מעביר עליה ביקורת, היא סבורה ששתיקה כמוה כהסכמה. מבחינה התנהגותית, היעדר סנקציה נגדה מצד המנהיג (היעדר עונש) משמש עבור רגב כחיזוק חיובי מובהק. היא מפרשת את העובדה שהוא לא עוצר אותה בפועל כאישור להמשיך בדיוק באותו הקו הדוח שלה כשרת ממשלה.
אז כן יקירים שלי… רוצים יותר מצלמות ויותר דו"חות רק כי חיפשתם כתובת בוויז? לכו לבחור את מירי רגב.
