השבוע נתן השופט יחיאל כשר החלטה בעניין אחד ההליכים של עדנה קרנבל לחשיפת התיק שבו יחידת הסייבר של הפרקליטות חסמה את עדנה קרנבל באפריל 2024.  כמובן שיחיאל כשר דחה את הערעור שהוגש לו, אבל בין השאר הוא קנס את מפעילת האתר "עדנה קרנבל מיזמי תקשורת LLC" ב 3,000 ש"ח בגלל השתלחות בשופטת ציפי גז….

השופט יחיאל כשר ציטט בדיוק מה הפריע לו.  לטענתו האמירה שציפי גז תפרה תיק שוחד באזרבייג'ן שלא היה ולא נברא, ושבגללה כמעט ונותקו היחסים עם אזרבייג'אן, מעליבה את ציפי גז, ומצדיקה קנס של 3,000 ש"ח.

קוראינו הנאמנים שואלים מה קשורה ציפי גז לשוחד באזרבייג'ן, ולכן נביא בפניכם את כל מה שידוע.  מדובר בהדלפה שהגיעה מהשב"כ ליואב תלם שהיה ראש יאח"ה על שוחד באזרבייג'ן, ושי ניצן בכבודו ובעצמו אמר "מה החשש לפגיעה ביחסי החוץ עם המדינה? ברור שאם חוקרים המכירות ייפגעו, אבל זה לא נימוק. השאלה אם אזרבייג'ן ינתקו את הקשרים?"

השב"כ גילה את הידיעה מבדיקת פוליגרף שעשו לאחד העובדים בחברת איירונאוטיקס שרצה לעבוד בשב"כ, ויואב תלם החליט שניתן לעשות שימוש בראיה הפוליגרפית כבסיס לפתיחת חקירת שוחד בחו"ל.

על פי השוטר יניב שמול, דוד גולדין בן 45 מנהל השיווק ( פרילנסר) של החברה, העביר שוחד מטעם החברה בשנים האחרונות (עד סוף 2015) במספר מקרים לגורמים בחב"מ  וזאת על מנת לקדם אינטרסים של החברה במדינות אלו. תשלום השוחד התבצע דרך צד שלישי המחזיק חשבונות באיי הבתולה (bvi) . גולדין עצמו גזר קופון של חצי מיליון דולר מהעסקאות השונות, בלי קשר לשכרו. האדם שגולדין נעזר לפתיחת החברות הזרות הינו מיכאל ברבולין.  עולה כי שולם שוחד לשר הביטחון האזרי, שר התעשיות הביטחוניות האזרי , מפקד חיל האוויר האזרי ואולי אף ראש הממשלה האזרי  וסגנו. במקרה אחד שולם השוחד דרך חשבון של מנהל חברת הניהול של הפארק בו שוכן המפעל של אירונאוטיקס באזרבייג'ן.  בנוסף חלק מכספי השוחד עברו כתשלום עבור עסקאות פיקטיביות כאשר על ההעברות חתומים  מנכ"ל חברת אוירונאוטיקס, סמנכ"ל הכספים וגולדין עצמו.  תשלום השוחד לבכירים ברוסיה הועבר באמצעות קצין בטחון פנים רוסי ( fsb) ששמו אלכסיי מורזוב. יעד התשלום אינו ברור.  עוד עולה מהמידע שהממונה על הביטחון בחברת אירונאוטיקס מכיר את הנושא מתוך דברים ששמע מפי דוד גולדין, אם כי לא היה מודע לכך שגולדין לקח כסף לכיסו".

 

דוד גולדין גר ברח' גל 12, קיסריה, חברת היעוץ שלו נקראת דוד גולדין שירותי יעוץ בע״מ 514232222.

 

לפני כמה חודשים עדנה קרנבל ערערה על החלטה של השופט שמואל מלמד שלא לחשוף בפניה מי חסם את עדנה.  בערעור לעליון קבע השופט עופר גרוסקופף שהפרקליט איתי גוהר ימסור את מספר תיק החסימה, ושם תתנהל האכסניה לבירור מי חסם את האתר.  איתי גוהר מספר תיק של פ"ר (שזה תיק צא"פים) מאוקטובר 2024, חצי שנה אחרי החסימה\ וטען ששם יש את הצו לחסימת עדנה.

ציפי גז שקיבלה את הבקשה לפתוח את התיק, פתחה מספר תיק חדש על דעת עצמה, ודרשה שיהונתן קפאח יגיע לאולמה להתרשמות אישית. ברגע שיהונתן קפאח כתב לה שהוא לא יגיע, כלומר מבחינתו היא יכולה ללכת לחפש דילדו בצורת ארנבון שירטיט לה את הכוס, היא מחקה את הבקשה.

לפיכך עדנה פנתה בחזרה לבית משפט מחוזי והגישה בקשות עיון בכל 165 תיקי חסימות האתרים ואז השופט מלמד החליט שבא לו לדרוש הפקדה של 2,500 ש"ח לבדיקה רנדומלית של 2 תיקים (5,000 ש"ח סה"כ), סתם כי מתחשק, למרות שאין בחוק החסימה שום סמכות לדרוש עירבון.

יחיאל כשר החליט שזו החלטת בינים שאי אפשר לערער עליה, כמו שבתיק פלילי אי אפשר לערער על החלטת בינים ויש לחכות ששמואל מלמד יוציא פסק דין סופי ואז לערער עליו.  נו שויין….  אז נגיד לשמואל מלמד שלא נשלם לו 2,500 ש"ח לכל תיק ואז נערער עליו.  בינתיים היינו מציעים לו להשתמש באותו דילדו ארנבון שציפי גז דחפה לכוס שלה, ולדחוף בתחת שלו.  שמענו שיש שם הרבה צלוליטיס אוריינטלי….

להלן ההחלטה של יחיאל כשר בענין חסימת עדנה קרנבל (8 עמודים)

 

בבית המשפט העליון

 

רעצ"א 81262-05-26

 

לפני:		כבוד השופט יחיאל כשר
המערערת:		עדנה קרנבל מיזמי תקשורת LLC באמצעות מר יהונתן קאפח
נגד
המשיבים:		1. מדינת ישראל 2. מפעילי האתרים המפורטים בנספח א' 3. חברות בעלות רישיון מיוחד למתן שירותי גישה לאינטרנט כמפורט בנספח ב' לבקשה 4. חברות בעלות רישיון מיוחד למתן שירותי גישה לאינטרנט כמפורט בנספח ג' לבקשה 5. חברות בעלות רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית 6. חברות בעלות רישון אחוד המספקות גישה לאינטרנט
		ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (השופט ש' מלמד), מיום 20.5.2026, ב-בצ"א 20785-08-21 וב-בצ"א 28042-11-22.
בשם המערערת:	מר יהונתן קאפח

 

החלטה

 

ההליך שלפניי הוגש כערעור על שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בתל  אביב – יפו (השופט ש' מלמד), מיום 20.5.2026, ב-בצ"א 20785-08-21 וב-בצ"א 28042-11-22, במסגרתן הורה בית המשפט, בעיקרו של דבר, כי על המערער להפקיד ערובה בסך של 2,500 ש"ח בטרם ייקבע כל אחד מהתיקים לדיון.

 

רקע הדברים

 

1. ביום 20.5.2026 הגיש יהונתן קפאח (להלן: מר קפאח) בקשות לביטול צו חסימת אתר בהליכים בצ"א 20785-08-22 ו-בצ"א 28042-11-22, במסגרתן ביקש כי בית המשפט יתיר לו לעיין בתיק ויבטל את צו חסימת האתר שניתן בתיק. יצוין כי מר קפאח כלל אינו צד להליכים אלו, וכי בבקשתו ציין כי הוא נפגע מההחלטה בדבר צו חסימת האתר שכן הוא מעוניין לצרוך את התכנים שבאתר שהינו אתר פופולרי, וכי לאחר שנחסם אתר האינטרנט "עדנה קרנבל", שהוא בעל זכויות היוצרים בתכניו, הוא נרתם למשימה של מחאה נגד מה שמכונה על ידו הצנזורה באינטרנט.

 

ביום 20.5.2026 ניתנו החלטות בתיקים הנ"ל, במסגרתן הורה בית המשפט המחוזי (השופט ש' מלמד) כי על מר קפאח לציין באיזה אתר פופולרי מדובר, וכי מר קפאח לא התייצב לשני דיונים שנקבעו בבקשות שהגיש, ומשכך ככל שהוא מבקש כי התיק ייקבע לדיון עליו להפקיד סך של 2,500 ש"ח.

 

להשלמת התמונה יצוין כי מר קפאח הגיש בקשות דומות ב-163 הליכים נוספים מסוג "בצ"א" (בקשה לצו אינטרנט).

 

2. על ההחלטות דלעיל הוגש ההליך דנן. בכתב הטענות מופיע כי המערערת הינה "עדנה קרנבל מיזמי תקשורת LLC באמצעות יו"ר יהונתן קפאח", ואילו ברישום בתיק "נט המשפט" מופיע כי הגורם המערער הינו מר קפאח. לשם הנוחות אכנה להלן את מגיש ההליך: המערערת.

 

בהליך דנן טענה המערערת כי הינה מפעילה אתר אינטרנט בשם 'עדנה קרנבל', אשר חסום לצפייה בישראל מיום 1.4.2024, אלא שעד היום לא קיבלה המערערת הודעה מכוח איזה חוק האתר נחסם, ובמסגרת איזה תיק בית משפט ניתנה החלטה המורה על חסימתו. עוד נטען כי בהליך ערעורי קודם, הורה בית משפט זה (השופט ע' גרוסקופף) כי על המשיבה להודיע למערערת מהו מספר התיק שבו ניתנה ההחלטה על חסימת האתר, וכי אותו הליך יהיה האכסניה לבירור טענותיה של המערערת. בעקבות כך, הודיעה המשיבה כי תיק בית המשפט האמור הוא תיק המתנהל בבית משפט השלום בפני השופטת צ' גז, מסוג "פ"ר". אלא שלטענת המערערת תיק זה נפתח בחודש אוקטובר 2024 – קרי, כחצי שנה לאחר המועד בו נחסם האתר. עוד טוענת המערערת כי בקשתה לעיין באותו התיק תויקה בתיק חדש, שבמסגרתו הורה בית המשפט (השופטת צ' גז) למר קפאח להתייצב לדיון בפניו. בהקשר זה, הוסיפה המערערת (בפסקה 4 לערעורה) כי בטרם מונתה לשופטת, ניהלה השופטת צ' גז, כפרקליטה, תיקים מסוג זה, וכי: "בגללה כמעט ונותקו היחסים הדיפלומטיים עם אזרבייג'ן. בסופו של דבר כפרקליטה, ציפי גז, התקפלה, וביטלה את האישומים השקריים שהמציאה ללא בדל של ראיות".

 

לטענת המערערת הדיון שהתקיים בפני השופטת צ' גז בתיק "פ"ר" האמור נערך כשתי דקות בלבד, ולאחר מכן הורתה השופטת צ' גז על סגירת התיק. על כן, ברי כי ההליך בפני השופטת צ' גז אינו האכסניה המתאימה לטענות המערערת בדבר חסימת האתר אותו היא מפעילה. בנסיבות אלה, לטענת המערערת, לא נותרה לה ברירה אלא להגיש בקשות עיון ובקשות להסרת חסימת אתר האינטרנט בכל 165 התיקים מסוג "בצ"א שהגישה המשיבה, וכך לאתר את ההליך שבו הורה בית המשפט על חסימת אתר האינטרנט אותו מפעילה המערערת. עם זאת, לטענת המערערת, בית המשפט המחוזי (השופט ש' מלמד) אינו מוכן להמשיך בבירור בקשותיה ועל כן הורה, בשניים מתוך ההליכים האמורים, כי על המערערת להפקיד ערובה בסך של 2,500 ש"ח בטרם ייקבע כל אחד מהתיקים לדיון.

 

לשיטתה של המערערת, שגה בית המשפט המחוזי בהתנאת "המשך בירור ההליך" בהפקדת ערובה. זאת, בין היתר, בהתחשב בכך שהמערערת לא ביקשה כי יתקיים דיון בהליך, וממילא אם דיון כאמור יתקיים הוא יתקיים במעמד המשיבה בלבד. לטענתה של המערערת אין מקום להתנות בהפקדת ערובה את מימוש זכותה של המערערת לבקש "עיון מחדש" בהחלטות שניתנו במעמד צד אחד. עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי משנתן החלטה על הפקדה רק בשניים מתוך 165 התיקים בהם הוגשו בקשות לעיון והסרת חסימה, וכי היה מקום ליתן החלטה, כלשהי, בכלל הבקשות. לבסוף ציינה המערערת כי "טעה כב' השופט מלמד בדרישתו להפקדת 2,500 ש"ח לקיום דיון, שכן הוא היה צריך לפסול עצמו בשל היותו מוטה למען הפרקליטות ממש כמו ציפי בערכאה שמתחתיו".

 

3. בהחלטתי מיום 29.5.2026 הוריתי למערערת להגיש הודעה במסגרת תתייחס לשאלות הבאות: "מה להשקפתה הינו הבסיס החוקי המקנה לה ערעור בזכות על החלטותיו של בית משפט קמא?" ו-"מדוע לא ימחק סעיף 4 מהודעת הערעור, בהיותו בלתי רלבנטי, קנטרני, משתלח ומפריע לדיון ענייני, תוך חיוב בהוצאות מתאימות?".

 

4. בעקבות כך, ביום 22.6.2026, הגישה המערערת את התייחסותה לשאלות הנ"ל. אשר לבסיס החוקי המקנה לה ערעור בזכות, ציינה המערערת כי בהתאם לסעיף 9 לחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017 (להלן: חוק מניעת עבירות באינטרנט או החוק), יש זכות עמידה למי שרואה עצמו נפגע מצו שניתן בהתאם לחוק מניעת עבירות באינטרנט, וכי הינה רואה עצמה נפגעת מההחלטות שניתנו בתיקים השונים. עוד ציינה המערערת כי אמנם בחוק מניעת עבירות באינטרנט זכות הערעור ניתנה על החלטת שופט שלא להסיר את החסימה, אלא שלשיטתה דרישה להפקדת ערובה שאין לה כל בסיס בחוק, כמוה כהחלטה סופית אשר ניתן לערער עליה בזכות. בהקשר זה טענה המבקשת כי ספק אם בכלל מוסמך היה בית משפט קמא להורות על הטלת ערובה בהליך זה.

 

אשר למחיקת סעיף 4 להודעת הערעור, הבהירה המערערת כי "לא נסוג מדברנו על השופטת הזו, שכן כל מה שכתוב עליה הוא לא קנטרני, ולא מפריע לדיון, שכן היא זו הקנטרנית שמפריעה לדיון". המערערת הוסיפה כי "הראינו לשופטת צ' גז שהיא כפרקליטה הגישו אישומי סרק" וכי "השופטת היתה מוטה". בהקשר זה ציינה המערערת כי השופטת צ' גז תייקה את בקשתה של המערערת בתיק חדש ולא בתיק שבו נמסר על ידי הפרקליטות כי ניתנה ההחלטה בדבר חסימת האתר של המערער. כמו כן, לטענת המערערת, שופטת בית משפט שלום כלל אינה מוסמכת לדון בענייני חסימת אתר אינטרנט.

 

דיון והכרעה

 

5. דין ההליך דנן להידחות על הסף, בהעדר אפשרות בדין להגשת ערעור על ההחלטות נושא ההליך דנן. אפרט.

 

ענייננו בערעור על החלטה שניתנה בהליך לפי חוק מניעת עבירות באינטרנט, אשר מעניק למדינה סמכויות לחסימה של אתרי אינטרנט אשר מהן מבוצעות עבירות. סמכויות אלה כוללות צו להגבלת גישה לאתר אינטרנט, צו להגבלת איתור אתר האינטרנט, וצו להסרת אתר האינטרנט מהשרת כאשר השרת נמצא בישראל או בשליטת אדם הנמצא בישראל או תאגיד הרשום בישראל (סעיפים 4-1 לחוק). בהתאם לחוק, בית המשפט רשאי לתת צו כאמור בהתקיים אחת מהנסיבות האמורות: הגבלת הגישה לאתר האינטרנט חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה, באמצעות פעילות האתר; הגבלת הגישה לאתר האינטרנט חיונית למניעת היחשפות של המשתמש בישראל לפעילות אשר לו הייתה נעשית בישראל הייתה עבירה, ולפעילות האתר יש זיקה לישראל; אתר האינטרנט הוא של ארגון טרור והגבלת הגישה חיונית למניעת המשך הפעילות באמצעות האתר (סעיף 2(א) לחוק). עוד נקבע בחוק כי על בית המשפט לשקול בעת מתן הצו את מידת הפגיעה בציבור כתוצאה מהמשך פעילות האתר; מידת הפגיעה בגישה של הציבור למידע באינטרנט והסיכון לפגיעה בתוכן שאינו קשור לביצוע העבירה; מידת הפגיעה בספקי גישה לאינטרנט; ומידת הפגיעה בפרטיות של משתמשי האינטרנט (סעיף 5 לחוק; וראו ע"א 5739/18 מפעילי האתר www.oligarchescorts.com נ' מדינת ישראל, פסקאות 25-24 ‏(‏15.10.2018‏)‏).

 

6. אשר לסדרי הדין בהליך לפי חוק מניעת עבירות באינטרנט, בסעיף 8 לחוק קבועות הוראות שונות, ובסעיף 16(3) לחוק נקבע כי שר המשפטים רשאי, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע החוק ובכלל זאת בעניין "סדרי הדיון בבקשה או בערעור לפי חוק זה", אלא שתקנות כאמור לא הותקנו. בהמשך לאמור, סעיף 11 לחוק, שכותרתו "ערעור על החלטת בית משפט", מסדיר את אפשרות הערעור בהליך לפי החוק, כדלקמן:

 

"תובע, מי שהיה צד להליך למתן צו לפי חוק זה וכל הרואה את עצמו נפגע ממתן הצו רשאים לערער על החלטת בית המשפט בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה, לפני בית משפט שלערעור אשר ידון בערעור בשופט אחד, שיהיה מוסמך לבטלו או לשנות תנאים בו."

 

להשקפתי, בהתאם לסעיף זה, קמה זכות ערעור רק על החלטה בעניין מתן צו לפי חוק מניעת עבירות באינטרנט (בין על החלטה הדוחה בקשה למתן צו ובין על החלטה המקבלת בקשה למתן צו), ולא על החלטות דיוניות שניתנות במסגרת ההליך. פרשנות זו נתמכת במספר טעמים: ראשית, בהתאם להוראת סעיף זה, בית משפט שלערעור ידון בערעור בשופט אחד שיהיה מוסמך "לבטלו או לשנות תנאים בו". דומה כי ניתן ללמוד מהוראה זו כי הערעור הקבוע בסעיף זה הוא על החלטה לתת צו לפי החוק או לדחות בקשה למתן צו לפי החוק. שנית, הרשאים להגיש ערעור לפי סעיף זה הם תובע, מי שהיה צד להליך, וכל הרואה עצמו נפגע ממתן הצו. מתן זכות ערעור למי שרואה עצמו נפגע ממתן הצו, מתאימה רק באשר להחלטות שעניינן מתן צו בהתאם לחוק, ולא להחלטות דיוניות לאורך ההליך. שלישית, מלבד ההוראה בסעיף 11 לחוק, קבע המחוקק הוראה נוספת באשר לערעור על החלטה שלא להיעתר לבקשה בדבר אי-גילוי של החומר החסוי שעליו התבססה הבקשה למתן צו:

 

"החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשה בדבר אי-גילויו של החומר החסוי לפי סעיף קטן (א), רשאי תובע לערער על החלטת בית המשפט בעניין זה בתוך 15 ימים ממועד מתן ההחלטה, לפני בית משפט שלערעור אשר ידון בערעור בשופט אחד" (סעיף 10(ו) לחוק).

 

העובדה שהמחוקק ראה לנכון להסדיר בסעיף נפרד את האפשרות לערער על החלטה שלא להיעתר לבקשה בדבר אי-גילוי החומר החסוי, מלמדת כי החלטות מסוג זה אינן באות בגדרי ההחלטות הניתנות לערעור לפי סעיף 11 לחוק. כלומר, סעיף 11 לחוק אינו מקנה זכות ערעור על כלל ההחלטות בהליך אלא רק על החלטות מסוג מסוים – החלטה לדחות או לקבל בקשה למתן צו לפי חוק זה – ואילו על שאר סוגי ההחלטות לא ניתן להגיש ערעור, למעט החלטה הבאה בגדרי סעיף 10(ו).

 

7. בהמשך לכך יצוין כי אף המערערת אינה סבורה אחרת, אלא שלשיטתה דרישה להפקדת ערובה הינה בעלת השפעה על המשך ההליך כך שכמוה כהחלטה סופית אשר ניתן לערער עליה בזכות. אין בידי לקבל טענה זו. כפי שנקבע לא אחת בפסיקתו של בית משפט זה, בהעדר הוראה חוק מפורשת המסדירה את אפשרות הערעור, הרי שלא ניתן לערער על החלטה של בית המשפט:

 

"זכות הערעור אינה נמנית עם זכויות היסוד המוכרות במשפטנו, אשר יונקות את חיותן וקיומן מתפיסות היסוד המשפטיות המקובלות, שהן חלק מהותי מן המשפט החל אצלנו […] כדי להקים זכות זו דרושה הוראה של החוק החרות, ובהעדרה של הוראת חוק, אין הזכות קיימת" (בג"ץ 87/85 ארג'וב נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, פ"ד מב(1) 353, 362 (1988); וראו גם: בש"פ 2708/95 שפיגל נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(3) 221, 232 (1995); בג"ץ 5456/20 שיליאן נ' בית הדין הצבאי לערעורים, פסקה 7 ‏(‏15.9.2020‏)‏; ע"פ 4694/20 לייפר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 28 לפסק דינו של השופט י' עמית ‏(2.9.2020‏)).

 

על כן, אף מבלי להידרש לשאלת סמכותו של בית המשפט המחוזי להתנות את המשך הדיון בתיק בהפקדת 2,500 ש"ח, ואף אם אניח לטובתה של המערערת כי אכן להחלטות נושא הערעור דנן השפעה על המשך ההליך הדומה להחלטה סופית בהליך, הרי שאין בכך כדי להקנות אפשרות לערער על החלטות אלו. בהעדר הוראה בחוק המסדירה אפשרות לערער על החלטות אלה (כפי שגם המערערת סבורה), הרי שדין הערעור להידחות על הסף.

 

8. במאמר מוסגר אוסיף כי מצב שבו לא ניתן לערער על החלטת ביניים אינו מצב ייחודי להליכים לפי חוק מניעת עבירות באינטרנט. כך, בהליך הפלילי נקודת המוצא היא כי לא ניתן להגיש ערעור על החלטות ביניים שלא במסגרת ערעור על בסוף ההליך, והחריגים לכך הינם מקרים בודדים וכאשר ישנה הוראת חוק מפורשת המאפשרת זאת (ע"פ 3996/15 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 18 לפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז, וההפניות שם ‏(10.11.2015‏)‏). כלל זה "יושם פעמים רבות בפסיקה, לרבות על סוגי החלטות שלהן משמעות דרמטית מבחינת אופן ניהול ההליך" (דנ"פ 6453/22 כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 13 וההפניות שם ‏(9.1.2023‏)‏). בהקשר זה יצוין כי אך לאחרונה (בהליך שהמערערת הייתה צד לו) עמד בית משפט זה על כך כי הליך לפי חוק מניעת עבירות באינטרנט הינו "הליך ייחודי שסיווגו אינו מלאכה פשוטה. מחד גיסא הוא אינו עוטה לבוש מובהק של ערעור מתחום מסוים – אזרחי, פלילי או מינהלי; אך מאידך גיסא, הוא בעל מאפיינים שניתן לייחס לכל אחד מהתחומים האמורים" (ער"פ 65387-09-25 קפאח בעל האתר עדנה קרנבל נ' מדינת ישראל, פסקה 5 ‏(20.1.2026‏)‏). עוד נקבע כי לעניין תשלום אגרה והפקדת ערובה יש לסווג את ההליך כהליך פלילי (שם, פסקאות 13-5). על כן, אין לתמוה כי ההסדר הקבוע בחוק זה דומה במהותו להסדר הקבוע בהליך הפלילי – ככלל ניתן להגיש ערעור על החלטה סופית, אך לא על החלטות ביניים, וזאת למעט החלטות חריגות (בענייננו, בהתאם לקבוע בסעיף 19(ו) לחוק, ניתן לערער על החלטה שלא להיעתר לבקשה בדבר אי-גילויו של חומר חסוי).

 

9. בטרם סיום מצאתי לנכון להידרש לאופן ניסוח כתב הטענות על ידי המערערת. כפי שפירטתי לעיל (ראו פסקה 2), המערערת כללה בכתב הערעור הערות משתלחות וקנטרניות באשר לשופטת צ' גז. כפי שצוין לעיל, בהחלטתי מיום 29.5.2026 הוריתי למערערת להבהיר "מדוע לא ימחק סעיף 4 מהודעת הערעור, בהיותו בלתי רלבנטי, קנטרני, משתלח ומפריע לדיון ענייני, תוך חיוב בהוצאות מתאימות". בעקבות כך, בהודעה מטעמה, הבהירה המערערת כי "לא נסוג מדברנו על השופטת הזו" והוסיפה הערות קנטרניות נוספות (ראו פסקה 4 לעיל).

 

סבורני כי בכתבי בי-הדין שהגישה המערערת לבית משפט זה, נכללו טענות קנטרניות ומשתלחות, המפריעות לדיון ענייני ושמקומן לא יכירן בכתבי בי-דין המוגשים לערכאה שיפוטית. למערערת ניתנה הזדמנות למחוק את הסעיף הרלוונטי מהודעת הערעור שהגישה, והיא הודיעה כי הינה מסרבת לעשות כן. במצב דברים זה סבורני כי אין מנוס מלהשית על המערערת הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ש"ח. אציין בהקשר זה כי לעניין הטלת הוצאות כאמור איני נדרש לשאלת סיווגו של ההליך שכן לבית משפט זה מוקנית סמכות לחייב בהוצאות ללא תלות בסיווגו של ההליך (ראו: ער"פ 8481/21 כהן נ' מדינת ישראל, פסקאות 15-13 לחוות דעתו של השופט נ' סולברג (בדעת מיעוט אך לא לעניין זה) וההפניות שם ‏‏(11.9.2022‏); בש"פ 886/14 ארבל נ' מדינת ישראל, פסקה 2 ‏(27.3.2014‏);  ע"פ 5032/13 טל נ' מדינת ישראל, פסקה 3 ‏(2.8.2013‏)‏; ע"פ 9252/12 אדמוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 ‏(23.12.2012‏)).

 

10. סוף דבר: דין הערעור להידחות על הסף מהטעם שהובהר לעיל. המערערת תישא בהוצאות בסך 3,000 ש"ח לאוצר המדינה.

 

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשפ"ו (13 יולי 2026).

יחיאל כשר שופט

PDF

 

 

 

שימו לב שהפרקליט איתי גוהר ביקש לסווג את ההליך כחסוי

 

הפרקליט איתי גוהר טוען שהוא חסם את עדנה קרנבל באמצעות הליך שאינו מוסדר בחוק חסימות אתרים הנקרא "חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017" ונחקק בשנת 2017 לחסימת אתרי אינטרנט שבאמצעותם מבוצעות עבירות בתחומי זנות, סמים, הימורים וטרור.

לפי החוק רק שופט מחוזי יכול לחסום אתר.  אם כן, ציפי גז שהיא שופטת שלום, איך היא בכלל מוסמכת לחסום אתר?  איזה סמכות לחסימת אתרים קיימת, אם זה לא מוסדר בחוק חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017?

 

 

הנה פה הנבלה ציפי גז מדברת בהיותה פרקליטה 2020.  בדקה 6:30 היא מדברת על הגשת אישומים נגד עורכי דין שמייצגים נחקרים ככלי יעיל לניגוח החשודים ותפירת תיקים.  לדבריה המבחן פשוט.  אם יש לה אינדיקציות שהעו"ד סייע להגיש מידע כוזב, הוא ייחקר כחשוד.  אם אין אינדיקציות, הוא ייחקר כעד.  היותו עו"ד לא מהווה עיר מקלט לשום דבר.

כלומר המבחן המשפטי לביטול חיסיון עו"ד-לקוח הוא "אנידיקציות".  ומה זה "אינדיקציות"?  שותלים מזכר על סמך ידיעה אנונימית פיקטיבית, ו VOILA יש אינדיקציות.

הכלבה הזו ציפי גז שנתנה הוראות לחטט לפילבר בתחת כשעצרו אותו ולחפש שם סמים או חפצים מסוכנים, ונתנה הוראה לשלוף את הפילגש של ניר חפץ, קרן סידקובסקי, מהבית בפיג'מה…  טוענת בדקה 9:43 שהבטן שלה מתהפכת כל פעם שהיא שולחת שוטרים בריונים לעצור את המסכנים שנופלים בציפורני הטרף שלה…….  לדבריה צריך לכבד את כבודם של הנחקרים והנאשמים וביום שהיא תחוש קהת חושים "לדבר הזה", "אני לא אישאר בתפקיד"…..

מה שנכון נכון.  היא לא נשארה בתפקיד בפרקליטות, ושמה עיניה על כסא השפיטה.  היא מונתה שפטת ב 11/4/2022 כשר המשפטים היה גדעון סער, ונפתלין בנט היה ראש ממשלה.

 

כל הפרטים על תיק השוחד באזרבייז'אן שציפי גז בדתה ממוחה הקודח

 

בשנת 2017 פרצה בישראל פרשת שוחד בינלאומי חדשה, בעקבות פרסום של יוסי מלמן ב"הארץ", על חברת אירונאוטיקס (חברה שמייצרת מל"טים) שהיא משחדת בכירים באזרבייג'ן. הפרקליטה שטיפלה בתיק אירונאוטיקס היא ציפי גז, אחת מתופרות התיק לביבי. ציפי הוציאה צא"פ על התיק לצו איסור פרסום פ"ר 29512-11-17.  לדברי הפרקליט ג'ואי אש "המידע הגיע אלינו במהלך גיוס עובד, והוחלט שניתן לעשות שימוש מודיעיני במידע".  הפרקליטה אתי בן דור סיפרה שהחקירה התחילה בגלל חקירת פוליגרף של אחד העובדים שרצה להתקבל לעוד בשב"כ.

הפרשה היתה מאוד רגישה והסבירו לשי ניצן שאזרבייג'אן עלולה לנתק את היחסים עם ישראל, ושהמפעל ייסגר בגלל החקירה, מאות מיליוני שקלים יירדו לטימיון ועובדים יפוטרו, ושי ניצן אמר שיש לו מחוייבות להראות לגויים ב OECD שהישראלים מושחתים מאוד, שהוא לא יכול להעלים עין, שהוא חושב שהבכירים צריכים לשבת בכלא, ושלא אכפת לו מה יקרה ליחסים הדיפלומטיים עם אזרבייג'אן……   חחח.  איזה בידור.

לציבור סיפרו שהחקירה נפתחה בגלל שבעת הדגמה חיה של יכולות התקיפה של האורביטר K1, כטב"ם הנושא חומר נפץ (חימוש משוטט), במהלך ביקור עסקי בבאקו, מפעילי הנשק סירבו לתקוף עמדה של הצבא הארמני בנגורנו קרבאך, כפי שדרשו נציגי הצבא האזרי, על כן נאלצו בכירי המשלחת לחמש ולהטיס את שני הכטב"מים בכוחות עצמם והארמנים טענו ששני חיילים נפצעו בתקרית.  אבל החקירה בפרקליטות לא היתה על הסיפור הזה, אלא על שוחד.  ואת זה הסתירו בצא"פ שאותו חיסו ב"תיק פ"ר".

בפועל אלו היו 2 חקירות שונות, אחת על השוחד והשניה על זה שבגלל התאונה בכירים מכרו מניות על סמך מידע פנימי.

 

 

ציפי גז כתבה לליאת בן ארי ב 20/12/2018, "ליאת בוקר אור, בהמשך לשיחתנו מהבוקר כמו גם לשיחתי עם אתי (בן דור) – כאמור שוחחתי עימכן לפני כחודש בעניין זה (ולזכרוני עוד לפני כן) ועדכנתי אותך כי אנחנו מתואמים עם דן אלדד (עימו עשינו מספר ישיבות, האחרונה בהן היתה בתחילת החודש ביום 4.12.18) כמו גם עם מחלקת החקירות של המלמ"ב בשל התיק שמתנהל בפרקליטות הכלכלית (כרגע בשלב השימועים). בנוסף – שוחחתי עם לילית מיאח"ה לפני כחודש וחצי (לאחר ששוחחתי עם אתי) אשר מסרה לי שהתיק אשר מצוי אצלם בנוגע לחברה, עדיין בחקירה סמויה ולא קבוע בו פרוץ בתקופה הקרובה.  הפרוץ שלנו קבוע ל – 31.12.18. תאריך הפרוץ תואם עם דן אלדד (שחזר אלינו אחרי שקיבל אישור מהדרג הבכיר של המלמ"ב ולהבנתי גם מפרקליט המדינה) בשל רגישות התיק שנמצא בטיפולו. במקביל שוחחנו על ליווי מטעם המחוז ולפני כשבועיים בהנחייתך שוחחתי עם יהודית שהקצתה לתיק פרקליט מלווה – יעל ענתות. בשל רגישות החומרים והעובדה שבתיק מסוג זה יש מגבלות בטחון שדה נוספות אינני מעבירה את שמות המעורבים במייל. ככל שתרצו לקבלם – נעביר זאת בתחילת שבוע הבא ביד או באמצעות יעל ענתות שתהיה אצלינו שבוע הבא".

ב 1/12/2021הוגש כתב אישום נגד ארונאוטקס וכמה בכירים, אבל ב 27/7/2023 הוא בוטל ללא הסברים.

את אירונאוטקס ייצגו עוה"ד נתי שמחוני, שרון כהנא, אסף קליין וספיר גמפל, שאמרו: "שמחנו מאוד לקבל את הודעת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה על חזרתה מכתב האישום נגד מרשינו ועל ביטולו על-ידי בית המשפט הנכבד. כבר מתחילת החקירה, בשלהי 2017, וביתר שאת לאחר לימוד חומרי החקירה בתיק, סברנו כי אין כל מקום והצדקה להגיש כתב אישום נגד מרשינו, ולצערנו, חרף עמדתנו, כתב האישום הוגש". עורכי הדין סיימו וכתבו: "לשמחתנו, לאחר קיום מספר דיונים בבית המשפט, השכילה הפרקליטות לקבל עמדתנו וחזרה בה מכתב האישום. מרשינו הם אנשים רבי-זכויות שתרמו תרומה ביטחונית משמעותית מאוד למדינת ישראל, ואנו שמחים שלאחר עוגמת-נפש קשה ועינוי דין במשך שנים ארוכות שנגרמו להם על לא עוול בכפם, הם זוכים סוף-סוף לבוא בקהל ישרים".

https://www.inn.co.il/news/609142

נציין שצביקה נוה אחיו של אפי נוה היה בעל מניות בחברה "אירונאוטיקס", והגיש תביעה שנישלו אותו ממניותיו.  בתמונה צביקה נוה שסוחט בימים אלה את המיליארדר אלכס סקלר, בטענה שהוא החתים את גרושתו וילטה סקלר על הסכן ממון הנגוע בעושק וגזל, כי מגיע לה $100,000,000 בגין שירותי פתיחת הכוס של ויולטה…..  ויולטה פגשה את אפי נוה בחדר כושר מיקאדו, אפי תקתק אותה, והעביר אותה לאחיו צביקה נוה.  אפי וצביקה נסעו לאוסטרליה לאסוף פרטים על הרכוש של אלכס, וויולטה החליטה להתחתן עם צביקה נוה.  בימים אלה אלכס סקלר משתמש ברומי קנבל כדי לתבוע את אפי נוה וצביקה נוה.

 

 

שימו לב שנשלחו אז כתבי חשדות וזומנו לשימוע המנכ"ל דאז עמוס מתן, סמנכ"ל החטיבה העסקית דאז מאיר ריזמוביץ' ומנהל השיווק של החברה דאז דוד גולדין.

להלן תכתובות ציפי גז עם ליאת בן ארי על שוחד באזרבייג'אן

 

גם יהודית תירוש מכותבת.

 

 

From : ציפי גז [[email protected] 
Sent : Thursday, December 20, 2018 12:08 PM 
To : Liat Ben Ari 
Cc : Etty Ben Dor; Judit Tirosh ; לביא אובנת
Subject : ארונאוטיקס

ליאת בוקר אור,
בהמשך לשיחתנו מהבוקר כמו גם לשיחתי עם אתי –
כאמור שוחחתי עימכן לפני כחודש בעניין זה (ולזכרוני עוד לפני כן) ועדכנתי אותך כי אנחנו מתואמים עם דן אלדד (עימו עשינו מספר ישיבות, האחרונה בהן היתה בתחילת החודש ביום 4.12.18) כמו גם עם מחלקת החקירות של המלמ"ב בשל התיק שמתנהל בפרקליטות הכלכלית (כרגע בשלב השימועים).
בנוסף – שוחחתי עם לילית מיאח"ה לפני כחודש וחצי (לאחר ששוחחתי עם אתי) אשר מסרה לי שהתיק אשר מצוי אצלם בנוגע לחברה, עדיין בחקירה סמויה ולא קבוע בו פרוץ בתקופה הקרובה.
הפרוץ שלנו קבוע ל – 31.12.18. תאריך הפרוץ תואם עם דן אלדד (שחזר אלינו אחרי שקיבל אישור מהדרג הבכיר של המלמ"ב ולהבנתי גם מפרקליט המדינה) בשל רגישות התיק שנמצא בטיפולו.
במקביל שוחחנו על ליווי מטעם המחוז ולפני כשבועיים בהנחייתך שוחחתי עם יהודית שהקצתה לתיק פרקליט מלווה – יעל ענתות.
בשל רגישות החומרים והעובדה שבתיק מסוג זה יש מגבלות בטחון שדה נוספות אינני מעבירה את שמות המעורבים במייל. ככל שתרצו לקבלם – נעביר זאת בתחילת שבוע הבא ביד או באמצעות יעל ענתות
שתהיה אצלינו שבוע הבא.
בברכה ויום טוב,

<12933951.jpg.awsec>

<ecblank.gif.awsec>

ציפי גז, עו"ד  // מנהלת מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר רשות ניירות ערך | מונטיפיורי 35, תל אביב טלפון : 03.7109898 | פקס : 03.5663024 | www.isa.gov.il | [email protected]

PDF

 

 

 

להלן מייל של אתי דור

From: Etty Ben Dor
Sent: Thursday, December 20, 2018 10:29 PM
To: Joey Ash; Liat Ben Ari; Jonathan Tadmor
Cc: Suzana Shor
Subject: תיק איירונאוטיקס – עדכון 20-12-18

שלום לכולם,

בהמשך לחלופת המיילים מהבוקר עם ציפי גז אבקש לעדכן כדלקמן:

לפני יומיים התברר לי כי נפתח תיק ליווי במחלקת ני"ע בנוגע לחקירה סמויה העוסקת בחשד לביצוע עבירות מידע פנים ע"י עובדים בחברת איירונאוטיקס.

היום בבוקר שוחחתי עם ציפי גז, והיא עדכנה אותי כי ביום 31.12.18 צפוי פרוץ בתיק האמור. תיק ני"ע זה, קשור בתיק המלווה על ידי המחלקה הכלכלית (אשר נחקר על ידי היאחב"ל), בנוגע לניסוי שערכה חברת איירונאוטיקס באזרבייז'ן, אשר הוביל למותם של מספר אנשים. על פי החשד, עובדים בחברה מכרו ני"ע לאחר אירוע זה, שכן הם חששו מהשפעתו על שער המניה.

כזכור, ביאח"ה מתנהלת חקירה סמויה בנוגע לחשדות לביצוע עבירות שוחד שוחד זר שבוצעו על ידי גורמים בחברת איירונאוטיקס.

לאור האמור, לילית ואני ראינו צורך לבדוק האם גורמים המוכרים לנו מתיק השוחד הזר חשודים בתיק ני"ע. מברור שערכתי מול יוחאי שמואל מהמחלקה הכלכלית ובירור שערכה לילית מול לימור חקק מהמלמ"ב עולה, כי נכון לעת הזו אין גורמים חופפים לשני התיקים.

אגב השיחות האמורות, העליתי בפני לילית טייבר ויואב תלם את הרעיון לנצל את החיפוש שעתיד להתקיים בחברת איירונאוטיקס בתיק ני"ע, ולערוך באותה עת חיפוש גם במסגרת תיק השוחד הזר. במהלך שיחה שקיימתי עם יואב תלם בעניין זה, עדכן אותי יואב כי הוא וראש להב מבקשים לעורר מחדש את השאלה האם נכון לפתוח בחקירה בתיק השוחד הזר, וזאת משום שהמידע על בסיסו עתידה להיפתח החקירה נמסר במסגרת בדיקת פוליגרף שנעשתה לאחד העובדים בחברה. אמרתי ליואב שכבר נערך דיון בעניין זה אצל פרקליט המדינה לפני למעלה משנה והוא הכריע כי ניתן להשתמש באינפורמציה הזו כמידע מודיעיני. יואב אמר שהעניין צפוי לעלות בקרוב בפני ראש אח"מ וייתכן שהם יבקשו לעלות שוב את הדברים בפני פרקליט המדינה.

מכל מקום, לאור האמור ולאור הפרוץ הקרוב בתיק ני"ע, לא נראה שיש היתכנות לרעיון לבצע חיפוש משותף בחברה בשני התיקים.

אתי

אתי בן דור, עו"ד | פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)

טלפון: 073-3736097; 050-6217016. פקס: 03-5163093

דוא"ל: [email protected]

בתמונה לימור קרספיל חקק שהיום היא סנגורית פרטית ששיועצת לבכירי הקונצפיה של ה 7 באוקטובר.  היא התחילה את הקריירה עם שולה זקן שאותה טרטרה מכלא לכלא\ איימה עליה, הפחידה אותה, סיפרה לה הפחדות והכל כדי לשבור את שולה.

 

שימו לב שבמייל יש התייחסות לפרקליט יוחאי שמואל.  כנראה הכונה לעו"ד יוחאי בן שמואל, שהיה פרקליט בכיר במחלקה הכלכלית בפרקליטות ונבחר לכהן כאב בית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה. לדברי אביעד גליקמן שחלק לו שבחים, "בן שמואל טיפל בתיקים פליליים ובציקי צווארון לבן רבים, בהם תיק רשות המיסים, ערן מזרחי( המיידוף הישראלי), מרדכי וענונו ועוד ועוד. אחת הבחירות המוצדקות".

ראו מייל של ג'ואי אש

 

בתאריך 20 בדצמ׳ 2018 22:46, Joey Ash <[email protected]> כתב:

לא ברור לי מדוע הם מעלים שוב את השאלה האם ניתן להשתמש (מודיעינית) במידע. אפילו השב"כ הסכים!

 

אתי, האם פ"מ יודע על הפרוץ הצפוי? למיטב זכרוני, בישיבה שקיימנו היה ברור שבינתיים יש להותיר את החקירות סמויות, כדי לא לפגוע ביחסי חוץ חשובים.

 

ראו מייל של ליאת בן ארי

Date : 12/21/2018 7:11:41 AM
From : "Liat Ben Ari"<[email protected]></[email protected]>
To : "Jonathan Tadmor" <[email protected]>, "Etty Ben Dor" <[email protected]>, "Joey Ash"<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Cc : "Suzana Shor"<[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: תיק איירונאוטיקס – עדכון 20-12-18
Attachment : 195416_image001.png;195416_image002.png;

 

On 24 Sep 2017, at 11:14, Joey Ash <[email protected]> wrote:

יהונתן/אתי,

בישיבה שקיימנו עם פ"מ בשבוע שעבר, שי ביקש שנעדכן את המלמ"ב לגבי הפרשה הנוספת שלנו עם איירונאוטיקס (עמית שדה, ניגריה).

מי מכם יכול ליצור קשר עם עוזרו של ראש המלמ"ב, ערן הראל (03-6975767), כדי לעדכן אותו במה מדובר ולהפנות אותו, ככל שניתן, למשהו כתוב?

בברכה,

ג'ואי אש, עו"ד | מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה

טלפון: 02-6466738   פקס: 02-6466252

דוא"ל: @justice.gov.iljoey

__________________________

ראו מייל תשובה של הפרקליט ג'ואי אש לשי ניצן

 

 

 

From: Joey Ash
Sent: Monday, December 24, 2018 5:38 PM
To: Shai Nitzan; PM-Ozrim
Cc: Joey Ash; Etty Ben Dor; Liat Ben Ari; Keren Rot
Subject: אירונאוטיקס – 25-12-18

 

שי שלום

אני פונה אליך בנוגע לפרשת אירונאוטיקס לאחר שהבנתי שיאח"ה מעלים ספקות מסוימים בנוגע לשימוש בראיה חשובה.

כזכור (וכפי שמופיע בסיכום הדיון שהתקיים אצלך בספטמבר 2017 שסיכומו רצ"ב), הוחלט על ידך ועל דעת השב"כ שניתן לעשות שימוש מודיעיני בראיה שהושגה במהלך גיוס עובד לשירות.

הבנתי מאתי בן דור שר' יאח"ה סבור שאין לעשות שימוש בראייה. אציין שהמשטרה לא הוזמנו, כך למיטב זכרוני, לאותה ישיבה.

נוסף על כך, למיטב הבנתי החלטת שהחקירה תהיה סמויה בשלב זה, אך כנראה שיאח"ה מתכננת פרוץ בקרוב.

אני מציע שנקיים ישיבה נוספת, הפעם עם יאח"ה ור' אח"מ, ובאותה הזדמנות גם נדבר על החלטת אח"מ להוריד הילוך מתיקי השחיתות בחו"ל. אני מבין שמגמה זו מורגשת מאוד.

תודה, ג'ואי

בברכה,

ג'ואי אש, עו"ד | מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה

טלפון: 02-6466738   פקס: 02-6466252

דוא"ל: @justice.gov.iljoey

__________________________

פרקליטות המדינה

 

 

מייל של הפרקליטה אתי בן דור

 

From: Etty Ben Dor
Sent: Sunday, February 3, 2019 11:03 AM
To: Suzana Shor
Subject: תיק אירונאוטיקס – סטטוס 3-2-19

סוזי שלום,

בהמשך לבקשתך לקבלת סטטוס תיק אירונאוטיקס והסוגיה הנוכחית המצריכה הכרעה – מצ"ב מיילים אחרונים בנושא וכן תמצית הדברים להלן:

1. ביאח"ה מתנהלת חקירה סמויה בנוגע לחשדות לביצוע עבירות שוחד זר שבוצעו על ידי גורמים בחברת איירונאוטיקס.
2. ביום 18.12.18 עודכנתי על ידי ראש יאח"ה, יואב תלם, בעניין זה, כי הוא וראש להב מבקשים לעורר מחדש את השאלה האם נכון לפתוח בחקירה בתיק השוחד הזר, וזאת משום שהמידע על בסיסו עתידה להיפתח החקירה נמסר במסגרת בדיקת פוליגרף שנעשתה לאחד העובדים בחברה (מצ"ב סיכום דיון שנערך אצל פרקליט המדינה בעניין זה ביום 19.9.17). עדכנתי את ראש יאח"ה כי כבר נערך דיון בעניין זה אצל פרקליט המדינה לפני למעלה משנה והוא הכריע כי ניתן להשתמש באינפורמציה הזו כמידע מודיעיני. בתשובה לכך השיב ראש יאח"ה כי העניין צפוי לעלות בקרוב בפני ראש אח"מ וייתכן שהם יבקשו לעלות שוב את הדברים בפני פרקליט המדינה.
3. ביום 20.12.18 שלחתי מייל המסכם את עיקרי הדברים הנ"ל. בעקבות מייל זאת, ביום 24.12.18, שלח ג'ואי אש מייל בעניין לפרקליט המדינה (מצורף מטה).
4. מאז התכתובות האחרונות לא קיבלנו עדכון האם הדבר הועלה לדיון חוזר בפני פרקליט המדינה.

אתי

אתי בן דור, עו"ד | פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)

טלפון: 073-3736097; 050-6217016. פקס: 03-5163093

דוא"ל: [email protected]

בתמונה יואב תלם שהשב"כ הדליף לו על בדיקת פוליגרף של אחד העובדים, והוא החליט שניתן להתמש בראייה הזו לפתוח בחקירה.

 

עוד מייל של ג'ואי אש

 

 

 

From: joey asch [mailto:[email protected]]
Sent: Wednesday, February 20, 2019 10:05 AM
To: Shai Nitzan; PM-Ozrim
Cc: Liat Ben Ari; Jonathan Tadmor; Etty Ben Dor
Subject: אירונאוטיקס – 20-2-19

שי שלום

בעבר התקיימה ישיבה בלשכתך בהשתתפות אנשי הפרקליטות, מלמ׳ב ושב׳כ בנוגע לחקירת החברה בגין שוחד זר.  דנו אז באפשרות לפתוח בחקירה על בסיס מידע שהגיע אלינו במהלך גיוס עובד, והוחלט שניתן לעשות שימוש מודיעיני במידע. אלא שהחקירה לא מתקדמת ואני מבין שר׳ אחמ דיבר אתך על הנושא בתחילת פברואר.

אנחנו צריכים לדעת מה סוכם כדי להחליט כיצד ממשיכים.

תודה, ג׳ואי

שימו לב שראש המלמ"ב שהיה מעורב בתיק הוא ניר בן משה.

 

 

להלן מייל של לילית ניצן על בדיקת חשבונות בנק באיי הבתולה האנגליים

 

 

 

From: לילית ניצן [mailto:[email protected]]
Sent: Sunday, April 15, 2018 2:07 PM
To: 'Joey Ash'‏ <[email protected]>
Cc: 'legaladyaha'‏ <[email protected]>
Subject: RE: אירונאוטיקס

גוא'י

לעניין רשלה – נבקש גם על החשבון ב – BVI

הצא"פ שהזמינה ציפי גז מהשופט גיא אבנון (תיק פ"ר)

 

ציפי גז הינחתה את הפרקליטים לפתוח תיק פ"ר 29512-11-17, שזה תיק איסור פרסום, אבל אז נודע לעמותה בשם "הצלחה התנועה הצרכנית לקידום" שיש תיק צא"פ והם פנו לשופט גיא אבנון לבטל אותו.

השופט גיא אבנון קיים דיון במעמד צד אחד עם הפרקליטות, והזמין גם את יוסי מלמן ונציגי ארונאוטיקס.  בדיון הוצגה חוות דעת של המוסד על פגיעה ביחסים הדיפלומטים עם אזרבייג'אן.  השופט גיא אבנון קיבל את הטיעון.

אבל תחשבו לרגע כמה זה דבילי להאשים חברה ישראלית בשוחד לבכירים באזרבייג'אן, ואחר כל לטעון שחשיפת התיק תפגע ב….. היחסים הדיפלומטיים עם אזרבייז'אן.

 

תיק פר-29512-11-17

PDF

 

 

 

להלן תכנית החקירה של אירונאוטיקס שבושלה ביאחה ע"י יניב שמול

 

‏8 למרץ 2018

רמ"פ ב'

      

 

הנדון: תכנית חקירה – אירונאוטיקס

 

רקע

1. לאחרונה התקבל בתיאום עם פרקליטות המדינה והפרקליטות המלווה (מחוז ת"א- מיסוי וכלכלה) מידע מודיעיני המעלה חשד כי חברת אירונאוטיקס שילמה שוחד לעובדי ציבור זרים באזרבייג'ן ורוסיה ואח'.
2. יצוין כי על פי מידע גלוי, אירונאוטיקס הינה חברה ציבורית, ספקית של כלי טיס לא מאוישים לכוחות הביטחון בארץ ובעולם. מטה החברה  ביבנה  ויו"ר החברה הינו מפקד חיל האוויר לשעבר איתן בן אליהו. החברה מונה כ 600 עובדים. אחד ממפעלי הייצור של החברה נמצא בבאקו- אזרבייג'ן. בין לקוחות החברה צבאות וגורמי ממשל בחב"מ.

עיקרי המידע

3. על פי המידע המודיעיני, דוד גולדין, בן 45, מנהל השיווק ( פרילנסר) של החברה, העביר שוחד מטעם החברה בשנים האחרונות (עד סוף 2015) במספר מקרים לגורמים בחב"מ  וזאת על מנת לקדם אינטרסים של החברה במדינות אלו.
4. תשלום השוחד התבצע דרך צד שלישי המחזיק חשבונות באיי הבתולה (bvi) . גולדין עצמו גזר קופון של חצי מיליון דולר מהעסקאות השונות, בלי קשר לשכרו. האדם שגולדין נעזר לפתיחת החברות הזרות הינו מיכאל ברבולין.
5. עולה כי שולם שוחד לשר הביטחון האזרי, שר התעשיות הביטחוניות האזרי , מפקד חיל האוויר האזרי ואולי אף ראש הממשלה האזרי  וסגנו. במקרה אחד שולם השוחד דרך חשבון של מנהל חברת הניהול של הפארק בו שוכן המפעל של אירונאוטיקס באזרבייג'ן.
6. בנוסף חלק מכספי השוחד עברו כתשלום עבור עסקאות פיקטיביות כאשר על ההעברות חתומים  מנכ"ל חברת אוירונאוטיקס, סמנכ"ל הכספים וגולדין עצמו.
7. תשלום השוחד לבכירים ברוסיה הועבר באמצעות קצין בטחון פנים רוסי ( fsb) ששמו אלכסיי מורזוב. יעד התשלום אינו ברור.
8. עוד עולה מהמידע שהממונה על הביטחון בחברת אירונאוטיקס מכיר את הנושא מתוך דברים ששמע מפי דוד גולדין, אם כי לא היה מודע לכך שגולדין לקח כסף לכיסו.
9. על פי המידע, חומר רלוונטי מצוי במחשבי החברה.

החשדות

1. שוחד לעובד ציבור זר – עבירה לפי סעיף 291 א לחוק העונשין.
2. הלבנת הון – סעיפים 3 (א) , (ב) לחוק איסור הלבנת הון.
3. רישום כוזב במסמכי תאגיד- עבירה לפי סעיף 423 לחוק העונשין.
4. עבירות מס.

 

החשודים/מעורבים

1. דוד גולדין- מנהל שיווק – חשוד .
2. מיכאל ברבולין- חשוד (זוהה במערכת המודיעין אזרח ישראלי המתאים לפרופיל).
3. עמוס מתן (אותר במודיעין) – מנכ"ל החברה- חשוד.
4. שאול גלעד (שמו אותר במידע גלוי, לא זוהה מודיענית) – סמנכ"ל כספים – חשוד.
5. יזהר לוי- ממונה על הביטחון בחברה- (לא זוהה במידע גלוי ובמודיעין)מעורב.

 

פעולות מומלצות לביצוע בשלב הסמוי

1. איסוף מידע גלוי/משטרתי לגבי חברות ומעורבים העולים מהמידע המודיעיני.
2. בדיקה מול ביטוח לאומי ורשות המיסים לגבי גולדין וברבולין
3. ביצוע מחת"ק לגולדין וברבולין לאיתור מעורבים/חשודים בחו"ל.
4. צו בנקים לגולדין, ברבולין לאיתור חשבונות שלהם וחברות הקשורות אליהם( טייפון)  בחו"ל ובארץ.
5. רשל"ה לגבי חברת אירונאוטיקס , גולדין וברבולין.
6. פניה לרשות המסים לקבלת היתר ידיעות בקשר לחברה, גולדין וברבולין.
7. חיקור דין ל bvi לאיתור וקבלת פרטי החשבונות של החברות המוזכרות במידע ( טייפון קונספט) .

 

פעולות חקירה לשלב גלוי

1. חיפוש בחברת אירונאוטיקס, חקירת חשודים  ושאר המעורבים.
2. אכיפה כלכלית.
3. בחינת ביצוע חיקורי דין וחקירות בשת"פ גורמי אכיפה בחו"ל על מנת לאתר ראיות בחו"ל.

 רפ"ק יניב שמול , רמ"ח חקירות, יאח"ה

 

PDF

 

 

 

תיקי המטריקס של ה OECD

 

חקירה זו כמו הרבה כמוה שנפתחו בסוף העשור הקודם נקראה חקירת מטריקס, חקירה על שוחד מחוץ לישראל ע"י אזרחי ישראל, גם אם הם לא תושבי ישראל בעקבות הצטרפות ישראל ל OECD שחייבה את ישראל למגר שוחד במדינות זרות.  תיקי המטריקס נפתחים על סמך שמועות, כתבות בעיתונות והלשנות, לרוב בלי מתלוננים.

כל שנה המדינה צריכה לדווח על התיקים האלה ל OECD, אבל במקום לדווח שאין כלום, הפרקליטים התחילו לחפש בכל חור שחיתות ושוחד במדינות זרות כדי להראות לגויים שהם מאוד פעילים ושהיהודים הם עם מושחת שמשחד כושים באפריקה, ובשאר מדינות העולם השלישי.

 

בגלל שנפתחה מחלקת מטריקס, היו צריכים לייצר פעילות, וכך התלבשו על כמעט כל חברה ישראלית שעושה עסקים בחו"ל, כולל שרי אריסון, עם חילוטים של מיליוני שקלים, ובסוף כל התיקים האלה התפוצצו בעסקאות וטיעון מינורית או כופר, רק כדי שיורידו את הצרעות האלה מעל הגב.

גם אם ההלשנה הייתה מתן 2 שעוני רולקס לכושי בניגריה, זו היתה סיבה מספקת לגשת לחברה כמו שיכון ובינוי ולתפוס להם עשרות מיליוני דולרים בחילוט זמני.  לכן זה היה תפקיד מאוד מבוקש, כי הרעש והצלצולים שאפשר לעשות בתפיסה של מיליוני דולרים הוא ענק.

 

להלן סיכום ישיבה אצל שי ניצן 19/9/2017

 

שימו לב שאומרים לשי ניצן שאם תיפתח החקירה יש חשש שאזרבייג'אן תנתק קשרים על מדינת ישראל, ושעצם החיטוטים בנושא כבר גרמו לחברה ליפול בבורסה ב 20%.  שי ניצן רוצה דם.  הוא חושב שהמשחדים צריכים לשבת בכלא, גם במחיר של פגיעה ביחסים עם אזרבייג'אן…  הוא טוען שיש לו מחוייבות ל OECD (להראות לגויים שהישראלים מחפשים בנרות מקרי שוחד במדינות זרות ושיש פעילות עניפה בתחום השוחד הישראלי במדינות זרות).  לשי ניתן לא אכפת בכלל אם אירונאוטקיס תיסגר והמפעל לא ייצר מל"טים.

 

שי ניצן אמר בישיבה "מה החשש לפגיעה ביחסי החוץ עם המדינה? ברור שאם חוקרים המכירות ייפגעו, אבל זה לא נימוק. השאלה אם אזרבייג'ן ינתקו את הקשרים?".  ניר בן משה הסביר על החשיבות בשם המוסד– פתיחה בחקירה יכולה להיות השלכה רחבה מאוד על הקשרים עם המדינה.  שי ניצן ענה לו "ניר מה אתה מצפה שאני אעשה? שאני אעלים עין?"… "אני לא יכול למשל שהוא ימשיך לעבוד בחברה ואני חושב שהוא צריך לשבת בכלא".  נוח בן משה ענה לו ש"צריך לזכור שהחברה לא תחזיק מעמד" ושי ניצן ענה לו "אני מבין… יש כאן כמה סיכונים. אחד, שחברת אירונאוטיקס תיסגר. אבל זו חברה שלא כשלה פעם אחת אלא כל קיומה מבוסס על אדני פשע".

 

 

 

כ"ז שבט תשע"ח

19 ספטמבר 2017

 

סמך: 047-99-2018-003637

 

 

פרוטוקול דיון אירונאוטיקס 19.9.17

 

לפגישה הזו הוזמנו גם ללי רצין, וגם שי טסטה. אשתו של שי טסטה, דליית טסטה, עובדת בחטיבת השופטים והרשמים ברשות השופטת.

 

 

רושמת: קרן שרעבי

 

נוכחים: מר שי ניצן, פרקליט המדינה; מר מומי למברגר, משנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים); גב' מוריה גרין, עוזרת משנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים); מר ג'ואי אש, מנהל המחלקה הפלילית; מר ניר בן-משה, ר' מלמ"ב; נח נדלר, מלמ"ב חקירות; מר ניצן, יועמ"ש 590; מר יובל, ר' 5954; מר יונתן תדמור, פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה); גב' אתי בן-דור, פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה); גב' מיכל הוד, עוזרת פרקליט המדינה.

 

דיון:

ג'ואי: תיק שהגיע אלינו מיהלום ויש שם ראיה מסוימת לפיה אדם בשם שדה העביר כסף במסגרת מכרז בניגריה. החשבון הועבר לחשבון מגרמניה. בשם אירונאוטיקס ומספנות ישראל. לפי מה שרשום אצלי, קיבלנו דיווח מיאח"ה שהנציגים אמרו שהכסף באמת עבר לעמית שדה. אנחנו קבענו שאנחנו הולכים לתיק הזה. היה אמור להיות פרוץ בספטמבר, אבל זו חברה שנמצאת על הכוונת.

אז הגיע מידע מהשב"כ – שוב אותה חברה.

שי: היו לנו דיונים סביב התאמה בטחונית…

ניצן: המידע הועבר כי הוא חריג. אבל שאלה אחרת היא איך עושים בזה שימוש. אנחנו חושבים שצריך לעשות בזה שימוש כמידע מודיעיני.

שי: נאמר לו אבל שבמקרים חריגים המידע יכול לעבור לרשויות החוק.

ניצן: אבל לא כראיה.

שי: אני מבין שאין מניעה משפטית ואתם מבינים כמדיניות שזה לא ישמש כראיה.

ניצן: המפעל של התאמה בטחונית תופס כ-30,000 בדיקות ברמות הגבוהות. יש לנו אינטרס גבוה שהם ישתפו פעולה.

שי: בזמנו היו אצלי דיונים בדבר הזה, וכמה פעמים אנחנו כבר עושים שימוש?

ג'ואי: אנחנו פה בגלל ניר.

שי: אני לא מבין את העניין. בתיק אירונאוטיקס ג' – יש טענה דומה ור' מלמ"ב אומר שלא יעלה על הדעת שלא נחקור.

ניר: יש הבדל בין ב' ל-ג'. ג' לשיטתי, אפשר לבחון רק דרך החוק לפיקוח בטחוני. אפשר להגביל אותו…

שי: בואו נדבר כעת על המקרה הזה. אם אני מבין נכון, הם נתנו שוחד באזרבייג'ן לבכירים גדולים שם. זה מזכיר מדינות אחרות. הוא גם גוזר קופון של חצי מיליון דלר. בנוסף, יש קשר לשב"כ הרוסי. מתוארת מרמה שלא ברור לי אם רוסיה כמדינה שותפה.

ניר: יש עסקה לאספקת מל"טים. משרה"ב הגביל באיזשהו שלב את העסקה ומה שהם עשו זה איזו עסקה עם הרוסים כדי לפצות את הנזק שנגרם. אני לא מעלה על דעתי שהממשל הרוסי לא יודע שדבר כזה קרה.

חברת אירונאוטיקס עברה לבית בוטיק למל"טים.

המנכ"ל החדש הסתבך בעסקה עם אבו-דאבי. התברר בדיעבד שהוא קיבל מקדמה גדולה. המוסד היה מעורב שם עמוק. זה הוביל אותו החוצה מהחברה שנרכשה ע"י קרן השקעות.

כיום המנכ"ל יובא מאלביט. נשארה מאוד רצינית וסגנון העבודה קיבל טוויסט מאוד לא שגרתי.

שי: יובל, הוא אומר מתי היו האירועים האלו?

ניר: הם איבדו 20% מערך המנייה רק על עצם ההודעה של הקפאת הרישיון.

שי: לכן אנחנו צריכים לקדם את הדברים מהר.

ג'ואי: האם יש עסקאות בקנה של החברה?

ניר: אזרבייג'ן היא לקוח מאוד מהותי עבורם. לאורך השנים, הקימו מפעל ייצור שם שמייצר חלק מהמרכיבים.

שי: מה החשש לפגיעה ביחסי החוץ עם המדינה? ברור שאם חוקרים המכירות ייפגעו, אבל זה לא נימוק. השאלה אם אזרבייג'ן ינתקו את הקשרים?

נוח: צריך לשמוע את אנשי המוסד.

ניר: – מסביר על החשיבות בשם המוסד- פתיחה בחקירה יכולה להיות השלכה רחבה מאוד על הקשרים עם המדינה.

שי: ניר מה אתה מצפה שאני אעשה? שאני אעלים עין?

ניר: אין לי עצה נבונה להגיד. זה נראה לי אירוע מאוד חריג. אותו גולדין הוא מנהל השיווק לכל המקומות.

נוח: הוא גם הדמות הדומיננטית בפרשה האחרונה.

שי: ניר, אני לא יכול לתת לדבר כזה להמשיך, במיוחד שאני מבין שדברים כאלו ממשיכים וקורים. יש כמה וכמה סיפורים. אם לא נעשה כלום זה ימשיך. אני מבין מצוין את החשש על אזרבייג'ן ופגיעה בקשרים. מצד שני, אני מנסה להיזכר כי היה דברים כאלו בעבר. עם רומניה, היה ישראלי שנתן שוחד. ואז עשינו חקירה והוא עמד לדין ונידון לכמה שנות מאסר.

נוח: נזהרנו מאוד וזה לא הגיע לרומניה.

שי: נכון, והיה צו איסור פרסום. הצנזורה בזמנו רצו לפרסם כי זה לא פוגע בבטחון המדינה ואז המלמ"ב הגיעו ואמרו שזה יגרום להתמוטטות מפעל בטחוני. אני אמרתי שזה פגיעה בבטחון המדינה וכפיתי על הצנזורה לא לפרסם. בבג"ץ קיבלו את עמדתנו.

אני לא יכול למשל שהוא ימשיך לעבוד בחברה ואני חושב שהוא צריך לשבת בכלא.

נוח: צריך לזכור שהחברה לא תחזיק מעמד.

שי: אני מבין… יש כאן כמה סיכונים. אחד, שחברת אירונאוטיקס תיסגר. אבל זו חברה שלא כשלה פעם אחת אלא כל קיומה מבוסס על אדני פשע.

נוח: מאז שהגיע המנכ"ל החדש.

שי: אני לא בטוח שזה יוביל לסגירת החברה. אם יביאו אנשים חדשים… אבל, גם אם זו תהיה התוצאה, אז זה מה שיהיה.

ייקחו מישהו אחר ויקימו חברה אחרת. זה לא שיקול שבגללו אני חושב שנמשיך לתת לגולדין ולעמוס מתן להמשיך.

הרבה יותר משמעותי מבחינתי זה לפגוע ביחסי ישראל-אזרבייג'ן וזה באמת מטריד אותי. זה בעיה מול ה-OECD  אבל השיקולים הבטחוניים של ישראל יותר חשובים.

יונתן: נדגיש שאנחנו אף פעם לא מבקשים לחקור שרים ממדינות אחרות. אנחנו מתרכזים בנותן השוחד הישראלי שמעשיו הפכו לעבירת פנים.

שי: אני מנסה לכוון לאופציה שמצד אחד כן נחקור. העניין הזה לא במשטרה עדיין?

ג'ואי: לדעתי לא.

שי: בשלב ראשון, נגיד למשטרה שלא יזיק שיעשו חקירה סמויה. אולי דרך החקירה של ניגריה יתפסו מחשבים בלי להגיד מילים מסגירות. גם אח"כ, יצאו לפרוץ תחת צו איסור פרסום, לא לעשות צעדים מול אזרבייג'ן ו/או רוסיה. אני לא רוצה להגיד שלעולם אני שולל ללכת לאזרבייג'ן ולבקש חומר אבל בשלב הזה נעשה חקירה כלכלית בתחומי הארץ. זה הרעיון שלי. בלי פנייה אליו עדיין..

אני לא יכול בשום אופן לדעתי להתעלם מהמידע הזה שהגיע אליי. אני חושב שזה מכבד את האינטרסים שאתה מופקד עליהם.

ניר: אני חושב שיש קשר בין שלושת האירועים. לכן, הדיון צריך להיות על שלושתם. חשוב שתקבל את התמונה המלאה, לרבות המוסד. מבחינתי, היעדים: בראש ובראשונה, מערכת היחסים עם אזרבייג'ן. אח"כ, רוסיה ובסוף החברה שיש לי גם אחריות כלפיה. אם הם סרחו, שיישאו אחריות. אני קצת סקפטי לגבי היכולת של שמירת חיסיון מכמה טעמים. קודם כל, החוליה השנייה היא אירוע שקיבל תהודה לא נורמלית. יוסי עומד עם סטופר כל הזמן. יכולה להיות פנייה מצד OECD. היום הברנז'ה שאני מייצג, כולם מדברים על זה.

שי: אבל כולם מדברים רק על ההדגמה.

ניר: אבל הכל נקשר בהכל, אותם בעלי תפקידים ואותה מדינה.

שי: בגלל הסיפור עם ההדגמה, כולם יחשבו שאנחנו חוקרים את זה בסה"כ ולא את השוחד. נתלבש על זה.

אתי: ברגע שהם יפסיקו לקבל שוחד, הם יפסיקו שת"פ.

שי: הם לא יפסיקו. אני לא דואג מזה. אני דואג מזה שיפסיקו שת"פ עם ישראל. זה לא שהם מקבלים שוחד לצורך שת"פ עם ישראל.

אני רוצה שהמוסד יכיר את זה את הסיפור שאנחנו מדברים עליו היום.

אני מתכוון לספר להם את כל הנושא ולהציף גם את הדבר הזה. אני רוצה להביא את משרד החוץ וגם את המשטרה. על פניו זה הפתרון שנראה לי בשלב הראשון – לא לפנות לאזרים ולא לפנות עליהם, להוציא צו איסור פרסום גורף על החקירה. לפתוח בחקירה פנימית פה בישראל.

ניר: יש פה אירוע של הבורסה והרשות לני"ע.

יונתן: אנחנו בד"כ מודיעים לרשות.

ניר: הם הודיעו.

יונתן: צריך לשקול אם לא צריך לערב את ראש הרשות ברמת ידיעה.

שי: אין בעיה, זה שתי שאלות. אולי אח"כ ניפגש עם האוזר עם צריך.

יונתן: זה עניין של שקיפות למשקיעים.

שי: לכן זה לא נורא להיתלות בחקירות אחרים.

יונתן: כמובן שיש הבדל בין הסיפורים… סיכון חיי אדם למול חברה שמקדמת את עסקיה בשוחד.

שי: אני רוצה את המשטרה – ר' אח"מ או יאחב"ל. מומי – תדבר עם מני ותסביר לו על ניגריה, החדש הזה עם השוחד, והשלישי הוא כבר מכיר ושיחשוב את מי הוא רוצה להביא לישיבה.

נוח: סוכם שתהיה חקירה משותפת שלנו ושל המשטרה. כעת הכל נתקע בגלל המוסד.

שי: ניצן, אתם רוצים לבוא?

ניצן: אם צריך אנחנו נהיה.

יובל: לכאורה מדובר בנושאים פליליים וזה לא מענייננו אבל יש פה סוג של מדרון חלקלק שמטריד גם אותנו. אנשי שיווק שחשופים לסוד ויש להם ידע שיכול לגרום נזק לביטחון המדינה וברגע שהם מתחילים לסרוח, זה יכול להמשיך למעבר לזה ובגלל זה אנחנו מאוד מוטרדים מהעניין הזה. זה גם צריך להיות בראש.

שי: ניפגש כולנו – גם דן, משרד החוץ, המוסד, השב"כ, מלמ"ב, משטרה, יוני תדמור, ג'ואי ומומי.

ואז נקבל החלטה על כל הפרשה הרחבה.

 

PDF

 

 

 

שימו לב שבשיחה הפרקליט ג'ואי אש מדבר על אדם בשם שדה.  הכוונה לעמית שדה ליכנפלד מרח' בר יוחאי 24 רמת השרון ונחקר ע"י החוקרים אלי דוידזון, זרב חכים וסרגיי גוסליצר.  הוא בכלל נחקר על שוחד בניגריה, ופלט שהיה מעורב גם באירונאוטיקס סניף קפריסין….

 

הנה החקירה של עמית שדה

PDF

 

ציפי גז הזמינה דיברור של כתב האישום וגרמה לחברה נזק של 90,000,000 ש"ח. 

 

ראו מייל של דוברות עדן ברלך עציון ועדי לבני מהפרקליטות עדי בריל עציון שמספרות להם כמה כתבות הן שתלו לתפארת הפרקליטות.  הכתבות האלה גרמו לנפילה מיידית של 20% בשווי של אירונאוטיקס.

החברה היתה שווה 450,000,000 ש"ח אחרי הפרסום, כך שהחברה הפסידה בבת אחת 90,000,000 ש"ח בגלל הפרסום.  90 מיליון ש"ח בגלל הלהט לפרסם את ה"חקירה".

 

From: Edene Bril ezion
Sent: Wednesday, August 29, 2018 6:47 PM
To: Adi Livni
Subject: אירונאוטיקס – פרסומים מהאינטרנט

עשרה עובדים בחברת המל"טים הישראלית אירונאוטיקס יועמדו לדין

הארץ

בכירי אירונאוטיקס זומנו לשימוע: חשד לשורת עבירות, בהן קבלת דבר במרמה

TheMarker

בכירי אירונאוטיקס זומנו לשימוע בחשד לעבירות

אשקובית חדשות לב השומרון (בלוג)-

מנכ"ל אירונאוטיקס ובכירים בחברה יועמדו לדין בכפוף לשימוע

גלובס

חשד: אירונאוטיקס ביצעה עבירות ביטחוניות

ישראל היום

עשרה מעובדי חברת אירונאוטיקס יועמדו לדין

כאן תאגיד השידור הישראלי

עובדים באירונאוטיקס יועמדו לדין בכפוף לשימוע

רשת 13 | חדשות | VOD-

עסקה עם "לקוח מהותי מחו"ל": יצרנית המל"טים ו-10 מעובדיה יועמדו לדין

ynet ידיעות אחרונות

פרקליטות המדינה החליטה להעמיד לדין את חברת אירונאוטיקס ומספר בכירים בה

מעריב

בכירי אירונאוטיקס זומנו לשימוע לפני כתב אישום

כלכליסט

בכירי חברת המל"טים אירונאוטיקס הוזמנו לשימוע לפני כתב אישום

ערוץ עשר

אירונאוטיקס: בכירי החברה זומנו לשימוע בתיק הייצוא הביטחוני

Bizportal

עדן עציון

אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים

03-6970098  [email protected]

ראו מייל של הפרקליט ליאב ויינבאום המזהיר מפני פרסום שיפגע בדיווחי החברה בבורסה, ובמשקיעים.  

Date : 8/23/2018 2:22:54 PM
From : "Liav Winbaum"<[email protected]></[email protected]>
To : "Yohay Ben Shmuel" <[email protected]>, "Adi Livni" <[email protected]>, "Roi Cahalon" <[email protected]>, "Dan Eldad"<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: הצעת דוברות אירונאוטיק אחרי הערות דן .docx
Attachment : 474660_image001.jpg;474660_image002.png;474660_image003.png;

שלום רב,

ראשית אשמח לדעת מה הן העבירות המיוחסות לחברה (במובחן מהעבירות המיוחסות למי מהמנהלים/עובדים בחברה). ההצעה מפרטת את העבירות רק כלפי העובדים/מנהלים ולא כלפי החברה. הדבר חשוב לצורך הדוח המיידי שיהא על החברה לפרסם מייד עם קבלת כתבי החשדות.

שנית וחשוב מכל: אבקש בכל לשון של בקשה שלא לפרסם את ההודעה לאמצעי התקשורת כל עוד החברה לא פרסמה דוח מיידי מכח חוק ניירות ערך. מדובר בהפרה של דיני ניירות הערך ופגיעה בציבור המשקיעים. ועל כן, חשובה ככל שתהא הודעת הדוברות, אסור בתכלית האיסור לפנות ו/או לעדכן ו/או לגלות את הודעת הדוברות לאיש כל עוד לא פורסם הדוח המיידי על ידי החברה.

ליאב

ראו מייל של הפרקליט יוחאי בן שמואל

שימו לב שב 21/7/2024 אביעד גליקמן שיבח אותו ש"עו"ד יוחאי בן שמואל, פרקליט בכיר במחלקה הכלכלית בפרקליטות נבחר לכהן כאב בית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה. בן שמואל טיפל בתיקים פליליים ובתיקי צווארון לבן רבים, בהם תיק רשות המיסים… אחת הבחירות המוצדקות".

 

 

 

From: Yohay Ben Shmuel
Sent: Thursday, August 23, 2018 4:35 PM
To: Adi Livni; Roi Cahalon; Dan Eldad
Cc: Liav Winbaum
Subject: הצעת דוברות אירונאוטיק אחרי הערות דן .docx

עדי שלום,

בהמשך לשיחתנו,

מצ"ב הצעת הודעה לתקשורת בתיק אירונאוטיקס וכן פרוטוקול הדיון בצו איסור הפרסום. ההצעה קיבלה את אישורו של פ.מ ושל דן וכן של מלמ"ב. ככל שהנוסח מקובל עליך ועל דוברות המשטרה, הכוונה היא שביום שלישי, שבוע הבא, נציג את ההודעה בפני בית המשפט במסגרת דיון שניזום לצמצום צו איסור הפרסום, כדי לאפשר את פרסום הפרטים הכלולים בה.

לאחר קבלת אישורו של בית המשפט, נשלח את כתבי החשדות לסנגורים והחשודים, וכן נודיע לליאב ויינבאום, המכותב על מייל זה, האמון על תאום הדיווח לרשות לני"ע, כדי לסנכרן את ההודעה לתקשורת עם ההודעה של החברה לרשות.

המשך יום טוב,

בברכה ובכבוד רב, יוחאי בן שמואל, עו"ד |סגן מנהל המחלקה הכלכלית, פרקליטות המדינה טלפון: 02-5693955 (ישיר) 02-5693939 (מזכירות)   פקס: 02-6467841 בית מצפה, רחוב הסורג 1,

להלן אחת הכתבות שהפרקליטות יזמה להאדיר את שמה

 

 

PDF

להלן כתבה ביזראל דיפנס פורסם עמי רוחקס דומבה | 27/07/2023

 

 

שר הביטחון מבקר באזרבאיג׳ן – וכתב האישום נגד אירונאוטיקס בוטל

 

להלן עדות הדיילת עפרה ארז במטוס הפרטי של עמוס שדה

 

בעמ' 11 החוקרת שירי דוידזון חוקרת אותה על אירונאוטיקס.  היא מספרת ששכבה חצי שנה עם נועם שדה.

PDF