EDNA LOGO 1
EDNA LOGO 1

ועדת הרוגלות 3: יחיאל כשר “אם שופטים הזמינו רוגלות לשמירה על מוניטין השופטים הדיון יהיה בקליקה סגורה”

יחיאל כשר מינוי כושל לבימש עליון הולך בתלם החונטה

מה זה דיון בג”ץ ב”קליקה סגורה”?  זה בג”ץ שבו העותרים מתחזים להיות ציבוריים, והשופטים מתחזים להיות נייטרלים והדיון מכור מראש.

זה בדיוק מה שקורה בבגץ שהוגש לטירפוד וועדת הרוגלות.  ראו החלטה של שופט העליון הצוציק יחיאל כשר.  22/9/2023.

 

 

יחיאל כשר פלצן הביאו אותו לעליון להפליץ פלוצים
יחיאל כשר פלצן הביאו אותו לעליון להפליץ פלוצים

למי זכות העמידה בבגץ: לציבור או ללקקני החונטה? 

 

עתירה לבג”ץ נגד שר או כנסת או וועדה ממשלתית, אמורה להיות מוגשת ע”י אדם שנפגע באופן אישי מההחלטה.  כך זה בכל העולם.  מי שהולך לבג”צ צריך לבוא עם נזק אישי שייגרם לו, ולהראות נזק קונקרטי שייגרם לו אם בימ”ש לא יושיט לו סעד.

אבל אז אהרון ברק בא והמציא את “הכל שפיט” וגם “עותרים ציבוריים” יכולים לעתור, בלי נזק אישי, ומספיק לטעון טענות באוויר על נזקים פוטנציאלים ופגיעות היפותטיות ב”ערכים של מדינת ישראל”, כפי שהם (לקקני החונטה) רואים את הערכים, ובתנאי שהם עותרים ציבוריים – משלנו.  קרי מהחונטה.

וכך במשך שנים הג’ינג’י העמותה לאיכות השלטון הרים לשופטים להנחתה עתירות מוזמנות כשהוא מציג עצמו כעותר ציבורי ומייצג את הציבור, אבל בעצם אף אחד אחר לא מוזמן לחגיגה בדיון.  רק הוא.  מכיוון שהוא (הג’ינג’י) יקיר איכות החונטה הוא גם חסין מהוצאות.

בראש וועדת הרוגלות עומד השופט בדימוס משה דרורי

 

משה דרורי היה מועמד לעליון, אבל הפרקליטה נורית ליטמן הפסידה אצלו והפעילה את כל מנגנוני השיימינג נגדו, העיתונות, כלבלבי החצר, והגישה תלונות בכל הערוצים הזמינים לה, והיא טירפדה לו את המינוי לעליון.

לדעתנו מרגע שמשה דרורי מונה דינה של העתירה למחיקה כי המינוי הוא מעשה עשוי. את העתירה צריך למחוק ואם העותרים ירצו שיגישו אותה נגד דרורי.

ראו כתבה בערוץ 7 מ 2014 “פרקליטה מנסה להפעיל לחץ על השופט דרורי.  בצעד חריג התלוננה פרקליטה על השופט משה דרורי בפני נשיא בית המשפט המחוזי. גורם משפטי: “מנסים להלך אימים על דרורי”…. פנתה פרקליטת מחוז ירושלים, נורית ליטמן, לנשיא בית המשפט המחוזי, דוד חשין, והתלוננה על סגנו השופט משה דרורי. ליטמן זועמת על התבטאות שהשמיע דרורי לכאורה, במהלך דיון של קטין יהודי שהואשם בזריקת אבנים על יהודי ושהתובעת בו היא ערבייה.במהלך הדיון הציע דרורי לסיים את הפרשה בעבודות לתועלת הציבור וללא הרשעה. הוא אמר לפרקליטה הערבייה “את חייבת להבין ששירות בצה”ל הוא נושא מאוד חשוב ומהווה פתח לכניסה לחברה בישראל”.

https://www.inn.co.il/news/270677

צפו בראיון ראשון של אלעזר שטורם עם השופט משה דרורי על הרפורמה המשפטית, 2/9/2023.  משה דרורי אמר שלא ייכנע לערוצי התבהלה.

 

משה דרורי קורבן שיימינג מכוער של הפרקליטה נורית ליטמן
משה דרורי קורבן שיימינג מכוער של הפרקליטה נורית ליטמן

 

 

 

 

יחיאל כשר: רק לקקני החונטה ייצגו את הציבור בוועדת הרוגלות

והנה אותו דבר קרה בעתירה לסיכול ממוקד של וועדת הרוגלות.  מי שפנו לעליון היו כל מיני אנשים שמתחזים להיות חרדים לעתידה של מדינת ישראל, הבאים בשערי בית המשפט בשם הציבור.  אפילו קוראים להם “עותרים ציבוריים”.

ומה קורה אם מישהו מהציבור חושב שהעותרים הציבוריים לא מייצגים את הציבור?  משתינים עליהם בקשת ומגלגלים אותם מכל מדרגות בגץ.   שולחים אותם ללגום סלרפי בסינמה סיטי…..

והנה דוגמא מוחשית.  והפעם זה התכשיט החדש שהגיע לעליון, יחיאל כשר, היישר ממשרד תדמור לוי, אותו משרד שאירח את גלי בהרב מיארה……  זאת שאמורה להיות המשיבה בשם המדינה.

אם ליהונתן קפאח יש ראיות אינטגרליות למה אסור להצטרף לעתירה?

התנועה לאיכות השפיטה בראשות יהונתן קפאח, אמיץ הלב ויפה הבלורית פנתה לבית המשפט וביקשה להצטרף לתיק, כאשר התנועה מצוידת בראיות סופר איכותיות:  בקשות להפעלת רוגלות למטרה של שמירה על המוניטין של השופטים.

עשרות שופטים ובהם דפנה ברק ארז ויצחק עמית הגישו תלונות במשטרה על פרסומים מהם “לא רוו נחת“, והמשטרה והפרקליטות פנו ל 3 שופטים מחוזיים וביקשו הפעלת רוגלות לאיתור המפרסמת (עבריינית המוניטין של השופטים)…..  לטענתם היתה זו לורי שם טוב שפרסמה בגנות המוניטין שלהם והםפ רצו להציץ בזנן אמת למחשב שלה.  רצו וקיבלו.

ומה עשה יחיאל כשר?  זרק את הבקשה להצטרפות בשיטה הרגילה….  הוא התעלם לחלוטין מהטענות שמדובר בקומבינה בקליקה סגורה, ולא טרח אפילו להתייחס לטענה הזו.  במקום זאת הוא אמר שהכלל הוא שדיונים מתקיימים רק בין הצדדים לעתירה, ואמנם יש חריגים, אבל זה לא המקרה החריג.

יחיאל כשר גם לא פירט לציבור מה הראיות שיש בידי התנועה לאיכות השפיטה (צווי הרוגלות והתמונות שבגללן השופטים חתמו על “צוו לריגול באמצעות תקשורת בין מחשבים”).

וזאת דפנה ברק ארז שהשופטת שבגלל תמונה שלה בביקיני הזמינו רוגלות.  הביקיני לא הוזמן מ”ויקטוריה סיקרט”.  הביקיני הוזמן מ”וגינה אקספרס”.

 

דפנה ברק ארז בשירות הפמינאציה תלמידה של קתרין מקינון
דפנה ברק ארז בשירות הפמינאציה תלמידה של קתרין מקינון

 

דפנה ברק ארז ביקיני
דפנה ברק ארז ביקיני – פנתה לעו”ד ברק לייזר שיעשה סחר מכר למחיקת התמונה שלה תמורת מסירה של חומרים חסויים על מתלוננות שווא בעבירות מין סקס ואורגיות

 

 

יחיאל כשר פולני עם חוש הומור בניחוח של גפילטעפיש

לקינוח יחיאל כשר זרק בדיחה תפלה.  הוא מציע לפנות  לעותר נדב ארגמן או למשיבה ברבי בהרב מיארה, להראות להם את החומר, הצווים והתמונות, ושהם יחליטו אם ברצונם לשעות שימוש במידע.

וככה נראית קליקה סגורה.

 

להלן החלטתו של יחיאל כשר. בג”ץ  6509/23 20/9/2023. 

 

בבית המשפט העליון

 

בג”ץ  6509/23

 

לפני: כבוד השופט י’ כשר

 

העותרים: נדב ארגמן ואח’

 

נ  ג  ד

 

המשיבים: 1. ראש הממשלה
2. שר המשפטים
3. ממשלת ישראל
4. ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה המבוצעים על ידי גורמי האכיפה
5. יו”ר ועדת הבדיקה הממשלתית
6. היועצת המשפטית לממשלה

 

המבקשת: התנועה למען איכות השפיטה בישראל

 

בקשה לפסילת שופטים מלדון בהליך; השגה על החלטת מזכיר משפטי מיום 3.9.2023; בקשה להצטרף להליך

 

בשם המבקשת: עו”ד יהונתן קפאח

 

 

החלטה

 

  1. עניינה של העתירה דנן בהחלטת הממשלה להקים “ועדת בדיקה ממשלתית לבדיקת רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, המבוצעים על ידי גורמי האכיפה”, ולהעניק לוועדת הבדיקה הנ”ל סמכויות של ועדת חקירה. עניינה של ועדת הבדיקה בשימוש והפעלה של תוכנה המכונה “רוגלה”, המאפשרת לחדור למכשירי טלפון נייד, על ידי משטרת ישראל.

 

לפניי שלוש בקשות מטעם המבקשת – התנועה למען איכות השפיטה בישראל (להלן: המבקשת):

 

הראשונה – בקשה לפסילת השופט י’ עמית ושופטים אחרים, שכותרתה: “בקשה לפסול את השופט עמית וכל שופט אחר שהתלונן במשטרה על פגיעה במוניטין שלו בחקירות שבהן הופעלו רוגלות” (להלן: בקשת הפסלות).

 

השנייה – השגה על החלטת המזכיר המשפטי מיום 3.9.2023 לדחות מהמרשם את בקשת הפסלות הנ”ל.

 

השלישית – בקשה להצטרף להליך.

 

בקשת הפסלות

 

  1. ביום 3.9.2023 הגישה המבקשת את בקשת הפסלות, המכוונת נגד השופט י’ עמית “וכל שופט אחר” (בבקשה נזכרת גם השופטת ד’ ברק-ארז), אשר לטענת המבקשת נעשה בעניינם שימוש ברוגלות במסגרת בירור תלונות שהגישו למשטרה. לטענת המבקשת, השופטים הנ”ל מנועים מלדון בעתירה דנן בשל ניגוד עניינים ומשוא פנים, “שכן ענייניהם האישיים (הסיבות בגינ[ן] התלוננו במשטרה בתיק שבו הופעלו רוגלות) עשויים להיות חלק אינטגרלי מהראיות שייפרסו בפני הוועדה [ועדת הבדיקה מושא העתירה – י’ כ’]”.

 

  1. דין בקשת הפסלות להידחות על הסף, משני טעמים:

 

ראשית, הלכה היא כי הזכות להגיש בקשה לפסילת מותב נתונה לבעלי הדין בהליך, למעט במקרים חריגים ונדירים: “שבהם נראה גלוי וברור שלבעלי-הדין יש עניין שלא להעלות טענת פסלות הנסמכת על עילה מוצדקת, והעניין שיש לציבור, שהטענה תועמד לבירור, גובר בבירור על עניינם של הצדדים להליך להימנע מהעמדתה לבירור” (בג”ץ 1622/00 יצחק נ’ נשיא בית-המשפט העליון, פ”ד נד(2) 54, 61 (2000); וכן מהעת האחרונה: בג”ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ’ הכנסת, פסקה 2 (31.8.2023)). אינני סבור שהנסיבות דנן הן אותן נסיבות חריגות שמצדיקות הידרשות לבקשת הפסלות המוגשת על ידי מי שאינו בעל דין, והמבקשת אף לא הציגה טעם שכזה בנימוקי הבקשה.

 

שנית, תנאי מוקדם והכרחי לפסילת שופט היושב בדין הוא עובדת ישיבתו בדין. קרי, ניתן להגיש בקשת פסלות רק נגד שופט ששובץ לדון בתיק מסוים. העתירה דנן נמצאת, בשלב זה, בטיפולי (ואין טענה שבקשת הפסילה מתייחסת גם אליי). בשלב הנוכחי התבקשה תגובת המשיבים לעתירה ולבקשה לצו ביניים, וזו צפויה להתקבל ביום 15.10.2023 (בהתאם להחלטתי מיום 30.8.2023). לכן, מטבע הדברים, בשלב זה, טרם הוחלט על העברת העתירה לדיון בפני הרכב ולא נקבע לגביה הרכב בכל הקשר אחר. כך, בין היתר, לא נקבע כי השופטים י’ עמית  ו-ד’ ברק-ארז, הנזכרים בבקשת הפסלות, ידונו בעתירה דנן. בקשת הפסלות הינה תאורטית אפוא, וגם מטעם זה דינה דחיה (וראו: בש”א 3368/15 מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר נ’ רפאל (15.6.2015)).

 

ההשגה על החלטת המזכיר המשפטי

 

  1. ביום 3.9.2023 נדחתה בקשת הפסלות מהמרשם, בהחלטת המזכיר המשפטי, מהנימוקים שלהלן:

 

“כתב בית הדין שהוגש בפקס אינו קריא. בכתב בית הדין מחוקות שורות שלמות ולא ניתן לקר[ו]א אותו בשלמותו. מכל מקום, המבקשת אינה צד להליך בג”ץ 6509/23, ואין לה רשות להגיש בהליך זה כתבי בית דין.”

 

  1. המבקשת השיגה על החלטת המזכיר המשפטי. אשר לנימוק שלפיו המבקשת אינה צד להליך, טוענת המבקשת כי: “אין עותר שהוא נפגע ישיר של וועדת הרוגלות. משכך גם המבקשת היא חלק מהציבור, ויש לה זכות קנויה להגיש מסמכים לתיק”.

 

עמדתה של המבקשת לגבי “זכות קנויה” להגשת בקשת הפסלות אינה מבוססת בדין, כפי שהוסבר לעיל. אכן, הפסיקה הותירה פתח צר למקרים חריגים שבהם יתאפשר למי שאינו צד להליך להגיש בקשת פסלות, והחלטה שכזו, למצער במידה מסוימת ומוגבלת, כרוכה בהפעלת שיקול דעת שיפוטי לגופו של עניין. מכל מקום, כפי שהובהר לעיל, המקרה שלפנינו אינו נמנה על מקרים חריגים אלו; ומשהנני מתייחס, במסגרת החלטתי זו, לגופה של הבקשה, מתייתר הצורך להכריע בהשגה על החלטת המזכיר המשפטי.

 

הבקשה להצטרף להליך

 

  1. ביום 10.9.2023 הגישה המבקשת בקשה להצטרף להליך (בבקשה לא צוין אם הינה מבקשת להצטרף להליך כעותרת או כמשיבה). נימוקי הבקשה דומים לנימוקי בקשת הפסלות באשר לשימוש ברוגלות בעניינם של שופטים.

 

  1. דומה כי שניים הם נימוקיה של בקשת ההצטרפות:

 

האחד – טענה עקרונית לפיה כאשר מדובר בעתירה ציבורית הרי כל אחד מן הציבור רשאי להגיש לתיק בית המשפט מסמכים ולהצטרף כצד לדיון.

 

השני – אמונתה של המבקשת כי בידיה מסמכים שיש בהם כדי להשפיע על תוצאת העתירה.

 

  1. אין בנימוקים דלעיל כדי לבסס את בקשת ההצטרפות:

 

הכלל לעניין קבלת בקשה להצטרפות לעתירה לבג”ץ, לרבות עתירה ציבורית, הוא כי המבקש להצטרף מצביע על זיקה ישירה להליך (תקנה 6 לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס”א-2000); או כאשר יהיה בכך כדי להביא ערך מוסף לבירור העתירה (ראו, מיני רבים: בג”ץ 5368/96 פנחסי נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פ”ד נ(4) 364, 373–374 (1996); בג”ץ 5322/21 כספי נ’ ממשלת ישראל, פסקה 2 (14.9.2021)). הנימוק הראשון שביסוד הבקשה אינו תואם אפוא את הדין.

 

אשר לנימוק השני – אינני סבור כי טענת המבקשת בדבר יכולתה יכולת לתרום במישור הראייתי מצדיקה את קבלת הבקשה. הדלת פתוחה בפני המבקשת לשתף מי מהצדדים לעתירה בחומרים העובדתיים שבידיה והם ישקלו אם ברצונם להשתמש בהם, בהתאם לכללי ומגבלות הדין.

 

  1. אשר על כן, יש לדחות גם את בקשת ההצטרפות.

 

אין צו להוצאות.

 

ניתנה היום, ‏ה’ בתשרי התשפ”ד (‏20.9.2023).

 

 

ש ו פ ט

 

 

 

 

PDF

 

פסד יחיאל כשר דחיית הצטרפות איכות השפיטה לבגץ וועדת הרוגלות 6509-23

 

עדכון: יחיאל כשר סירה לפסול עצמו חרף חברותו עם דפנה ברק ארז וגם גלי בהרב מיארה תירגלה אותו

גלי בהרב מיארה תירגלה את יחיאל כשר ועבדה איתו בתדמור לוי – והוא לא פוסל את עצמו.

בתמונה:  גלי בהרב מיאה עם חברתה הקרובה שירלי אנגלרד שהיתה פרקליטת מחוז מרכז.

 

גלי בהרב מיארה ואהובת נפשה שירלי אנגלרד 2018
גלי בהרב מיארה ואהובת נפשה שירלי אנגלרד 2018

 

 

 

בבית המשפט העליון
בג”ץ  6509/23
לפני: כבוד השופט י’ כשר
העותרים: נדב ארגמן ואח’
נ  ג  ד
המשיבים: 1. ראש הממשלה
2. שר המשפטים
3. ממשלת ישראל
4. ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה המבוצעים על ידי גורמי האכיפה
5. יו”ר ועדת הבדיקה הממשלתית
6. היועצת המשפטית לממשלה

 

המבקשת: התנועה למען איכות השפיטה בישראל
בקשה לפסלות שופט

 

בשם המבקשת: יהונתן קפאח
החלטה

 

  1. ביום 20.9.2023 ניתנה החלטתי הדוחה, בין היתר, את בקשתה הקודמת של המבקשת שכותרתה: “בקשה לפסול את השופט עמית וכל שופט אחר שהתלונן במשטרה על פגיעה במוניטין שלו בחקירות בהן הופעלו רוגלות”. בבקשה זו טענה המבקשת כי יש לפסול גם את השופטת ד’ ברק-ארז מלדון בעתירה דנן (להלן: הבקשה הקודמת).

 

  1. כעת מונחת לפניי בקשה נוספת מטעם המבקשת, שהוגשה ביום 26.9.2023, ובה מבוקש כי אפסול עצמי מלדון בעתירה דנן עקב חברותי עם השופטת ד’ ברק-ארז. בשולי הבקשה נטען כי אף היכרותי עם היועצת המשפטית לממשלה, עו”ד גלי בהרב-מיארה (להלן: היועמ”שית), מקימה טעם לפסילתי בהיותה משיבה בעתירה (המשיבה 6), ומייצגת את יתר המשיבים.

 

  1. כאמור גם בהחלטתי בבקשה הקודמת, המבקשת אינה צד לתיק ואיננה יכולה, למעט חריגים נדירים שאינם מתקיימים בה, לבקש לפסול את המותב הדן בתיק שאין היא צד לו. די בכך כדי לדחות את הבקשה דנן.

 

  1. הרבה מעבר לצורך (לאור האמור לעיל), יצוין כי, הטענה לפיה “השופט יחיאל כשר הוא חבר של דפנה ברק ארז ולמדו משפטים יחדיו, והם חברי נפש”, וכי “יחיאל כשר מוטה אמוציונלית לטובת דפנה ברק ארז חברתו מספסל הלימודים 4 שנים, וחברת נפש…”, הינה חסרת בסיס עובדתי.

 

הח”מ מכיר ומוקיר מאוד את השופטת ד’ ברק-ארז. בין כך ובין תיאור של “חברות נפש” המביאה למצב בו הח”מ “מוטה אמוציונלית”, ומשכך מן הדין שאפסול את עצמי, המרחק, כמובן, רב.

 

  1. באשר ליועצת המשפטית לממשלה, עו”ד גלי בהרב-מיארה, הטענה לפיה הנ”ל “תירגלה אותו בלימודיו”, הינה עוד טענה חסרת בסיס.

 

מאידך, אכן, היועצת המשפטית לממשלה, קודם למינויה, שימשה כיועצת במשרד עו”ד שהח”מ היה שותף בו קודם למינויו לכס השיפוט. ברם, אין בכך ולו אבק של חשש למניעות כלשהי לדון בתיקים שרשויות המדינה או הייעוץ המשפטי לממשלה, ככזה, הינם צדדים לה.

 

  1. ולפני סיום. הבקשה דנן מלאה בלשון שמקומה לא יכירנה בבקשות לבית המשפט גם כאשר עסקינן בגורמים לא מיוצגים ובבקשות פסילה. רק לאחר התלבטות לא חייבתי את המבקשת בהוצאות לאוצר המדינה בגין כך. טוב תעשה המבקשת אם לא תראה בהימנעות זו משום תקדים לעתיד.

 

  1. הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

 

 

ניתנה היום, ‏י”ב בתשרי התשפ”ד (‏27.9.2023).

 

ש ו פ ט

 

 

PDF

 

בגץ הרוגלות יחיאל כשר לא פוסל עצמו חברות עם דפנה ברק בגץ 6509-23

 

Views: 25

2 Comments

  1. למה אתם לא מפרסמים את הבקשה שלכם?
    הערת מערכת:
    חפש הכתבה “ועדת הרוגלות 1”. למה שנפרסם מה שפורסם בפרק א’?

  2. עדנה יקרה
    ההחלטה לא מחייבת ולא נחתמה על ידי שופט;
    שופט מחוייב ל:
    1. לשים חותמת
    2. לחתום בחתימת יד עט כחולה דיו רטובה
    3. לבייל את ההחלטה.
    אפשר לנגב את התחת עם ההחלטה הזאת.

    הערת מערכת:
    אלה טיעונים שמבזבזים לנו זמן. פעם כך היה נהוג. היום כבר לא. פעם דיברת בטלפון של בזק. היום יש לך סמארטפון. אז תתקדם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *