לפנינו כתב תביעה של ערביית הנוחבה המתחפשת לערביית מחמד, לוסי אהריש שטוענת שמגיע לה על השם הטוב שלה 800,000 ש"ל בכתב תביעה חדש שהגישה לבית משפט השלום בתל אביב יפו 42725-09-26. לוסי טוענת שהיא עיתונאית ומגישת הטלוויזיה, יקירת החונטה והדיפ סטייט, והיא מיוצגת על ידי עורך הדין עמית מור ממשרד נשיץ ברנדס אמיר ושות. הנתבע שהתביעה הוגשה נגדו הוא הרצל גולן, תושב תל אביב.
לטענתה של לוSSי זה לא נכון שהיא "הנתבע כינה אותה מחבלת, תומכת טרור נאצי, וערבייה תומכת ברצח יהודים, שוטרים וחיילים" והצגתה ככזו בפומבי משפילה אותה.
עמית מור נשיץ ברנדס קוקסינל בשירות הבוגדים לנשק
עמית מור עם הפוסטמה אליטה איילת מור יעקובוב
עמית מור תומך נלהב של הנוחבות והחונטה
התובעת מנמקת את עילת התביעה בכך שהנתבע ניהל נגדה מסע הכפשה והסתה שיטתי ומתוכנן, ובמסגרתו העלה 5 פרסומים דיבתיים, שקריים וגזעניים לחשבון ה-X שלו. בין היתר, הנתבע כינה אותה מחבלת, תומכת טרור נאצי, וערבייה תומכת ברצח יהודים, שוטרים וחיילים. לוסי מדגישה כי הנתבע אף הרחיב את ההסתה כלפי בנה הקטין וייחס לו רצח עתידי של יהודים.
לפי הנטען, הפרסומים הללו אינם מהווים ביקורת לגיטימית אלא נעשו בזדון, בחוסר תום לב מובהק וממניעים גזעניים ומגדריים במטרה לבזות אותה, לפגוע במקצועה ולהפוך אותה למטרה קבועה לשנאה וללעג. הנתבע התעלם ממכתב ששיגרה לו ביום 8/6/2026 ומשכך הוגש כתב התביעה שנחתם ביום 14/9/2026.
לוסי אהריש מתקשרת עם סינוואר בלילה
להלן הציטוטים, האם לא ברור שיש פה אמת דיברתי?
ביום 8/2/2026 כתב הנתבע"אישרללללה שתמותי עם לוסי אתן שרמוטות תומכות טרור נאצי".
ביום 13/2/2026 כתב הנתבע "לוסי החלאה ובעלה האידיוט רשמו את הילדים בלי לאום הילדים ערבים מהחמאס ויגדלו להיות שהידים רוצחים וימותו גיבורים אינשאלללללה".
ביום 1/4/2026 כתב הנתבע "הדוברת לוסי ערבייה תומכת בהשמדת העם היהודי וארץ ישראל מעודדת את הערבים הישראליים לצאת ולרצוח יהודים חיילים ושוטרים וכמובן לרצוח את ראש הממשלה נתניהו מגדלת ילד ערבי כאשר יגדל ירצח יהודים זה בדם שלו הוא ערבי".
ביום 2/4/2026 כתב הנתבע "לוסי את ערבייה חלאה טינופת מקומך בעזה עם החמאס".
ביום 28/3/2026, פרסום שכתב התביעה מייחס גם לתאריך 8/5/2026, כתב הנתבע הנה "לוסי הערבייה התומכת ברצח יהודים כמו האחים הנאצים לנשק היא מחבלת הנשואה ליהודי התומך בה הנחבלת הערבייה".
קללות ואיחולים "אינשאלה" זה לא לשון הרע
הטענה המשפטית לפיה קללות, גידופים או איחולים שליליים אינם עולים כדי לשון הרע היא קו הגנה מוכר ועשיר בפסיקה הישראלית, אך יישומו תלוי באופן מוחלט בנסיבות המקרה ובתוכן המדויק של הדברים.
ככלל, בתי המשפט בישראל נוטים לקבוע כי קללות רחוב או גידופים המוטחים בעידנא דריתחא, כלומר בשעת כעס או במהלך מריבה ספונטנית, לא יוכרו באופן אוטומטי כלשון הרע. הרציונל מאחורי גישה זו הוא כפול, שכן מצד אחד קיים רצון למנוע הצפה של מערכת המשפט בתביעות קנטרניות על כל עלבון שגרתי, ומצד שני האדם הסביר השומע קללות מסוימות ברשת או ברחוב מבין שמדובר בהתפרצות יצרים ובהבעת כעס אישית, ולא בקביעת עובדות אובייקטיביות שיש בהן כדי לפגוע באמת במוניטין של האדם.
באותו אופן, גם שימוש במילים המבטאות איחול או תקווה לאירוע שלילי, דוגמת המילה אינשאללה בהקשרים מסוימים, יכול להיחשב כהבעת משאלה סובייקטיבית או קללה מילולית מופשטת שאינה מייחסת לנפגע תכונה עובדתית מבזה, בדומה לאופן שבו ביטויים מסוג זה משמשים לעיתים בראיונות תקשורתיים או בשיח יומיומי כביטוי סלנג להדגשה בלבד.
יחד עם זאת, ההלכה המשפטית קובעת הבחנה ברורה וחדה בין קללה גרידא לבין פרסומים החוצים את הגבול ומייחסים לאדם מעשים פליליים, חוסר נאמנות או תמיכה בטרור. כאשר הנתבע אינו מסתפק בגידוף כללי אלא יוצק לתוך הפרסום האשמות עובדתיות קשות וממוקדות, כמו הכינוי מחבלת או הטענה כי התובעת מעודדת ערבים ישראלים לרצוח יהודים וחיילים, ההגנה של קללות רחוב קורסת לחלוטין. במקרים אלו, בתי המשפט בוחנים את הפרסום בעיני האדם הסביר וקובעים כי אין מדובר באיחול או גידוף מופשט, אלא בהצגת מצג עובדתי שקרי ומסוכן שעלול להפוך את הנפגע למטרה לשנאה, לבוז ולפגיעה פיזית ומקצועית ממשית.
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מחמיר באופן מיוחד עם ביטויים המבזים אדם בשל גזעו, מוצאו או דתו. במקרה שבו הפרסומים כוללים מוטיבים גזעניים מובהקים והסתה שיטתית שנפרסת על פני מספר חודשים ומופנית גם כלפי קטין, קשה מאוד לייתר אותם כאיחולים בלבד, שכן פלטפורמת ה-X מאפשרת כתיבה מחושבת שאינה נחשבת למעידה רגעית בעל פה. לכן, בעוד שהנתבע יכול לנסות ולטעון כי חלק מהמילים היו רק קללות ולא קביעות עובדתיות, הרי שהשילוב של ייחוס מעשי טרור, תמיכה בנאציזם והסתה גזענית ממוקדת יוביל ככל הנראה את בית המשפט לדחות הגנה זו ולראות בדברים לשון הרע מובהקת וחמורה שאינה חוסה תחת חופש הביטוי הכללי.
מבדיקה וחיפוש של עדכונים מחוץ למסמך עולה כי ביום 16/9/2026 פורסם בהרחבה בכלי התקשורת שלוסי אהריש הגישה במקביל 3 תביעות דיבה שונות נגד 3 גולשים ברשתות החברתיות בסכום כולל של 520,000 שקלים. התביעה הספציפית נגד הרצל גולן היא התביעה המרכזית מביניהן, ובה נדרש פיצוי סטטוטורי כולל של 800,000 שקלים, אשר הועמד לצרכי אגרה על סך של 350,000 שקלים.
בתמונה: אלעד מן, עורך דין, עיתונאי, פובליציסט ופעיל חונטה בולט. משמש כיועץ המשפטי של עמותת "הצלחה" (התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת), וכיהן כיושב ראש הוועד המנהל של עמותת "העין השביעית". אלעד מן הוא חלק מרכזי ממעגל המומחים, המשפטנים ופעילי הרשת המלווים או מייעצים לפרויקטים משפטיים ציבוריים כדוגמת "חמ"ל דיבה". המיזם, שנוהל בין היתר בייצוגם של משרדי עורכי דין שונים (ביניהם משרדו של עו"ד עמית מור), עומד מאחורי הליווי והתמיכה הציבורית בתביעות הענק שהגישו לוסי אהריש ובן זוגה צחי הלוי נגד פעילי רשת ומפיצי דברי שטנה (כמו התביעות נגד רמי בן יהודה ויעקב טרנטו).
אלעד מן חמל דיבות של הדיפ סטייט
עמית מור ונשיץ ברנדס כלבי חונטה מובהקים
עו"ד עמית מור הוא שותף בכיר במחלקת הליטיגציה של משרד נשיץ ברנדס אמיר ושות', המתמחה בתביעות לשון הרע, דיני תקשורת ומדיה, וליטיגציה מסחרית. בהקשר של תביעות דיבה פוליטיות, מחאות (כמו מחאת קפלן) וה"דיפ סטייט", שמו נקשר בשנים האחרונות בניהול כמה מהתיקים המתוקשרים והבולטים ביותר בישראל. למשל, ייצוג עמותת "אחים לנשק"…. עו"ד עמית מור מוביל את הייצוג המשפטי של מובילי מחאת קפלן וארגון "אחים לנשק" בתביעות דיבה מול גולשים ואנשי תקשורת. דוגמה בולטת לכך היא תביעת לשון הרע שהגיש בשם הארגון נגד פעילה ותומכת נתניהו. התביעה הוגשה בגין 30 פרסומים ברשתות החברתיות שבהם הוטחו בארגון האשמות קשות (כגון שיתוף פעולה עם חמאס).
תביעות השתקה ושיח פוליטי: בתיקים אלו, קו התביעה של עו"ד מור מתמקד בכך שחופש הביטוי אינו מגן על "מסעות הסתה אלימים ונלוזים" ועל הפצת פייק ניוז מתוזמר, בעוד הצד הנתבע מנסה לרוב לטעון שמדובר ב"תביעות השתקה" (SLAPP) שנועדו להצר צעדים במאבק פוליטי.
עמית מור גם תובע את המתלוננים על ה"דיפ סטייט". עו"ד עמית מור מייצג את מפקד מחוז תל אביב לשעבר, עמי אשד, ואת הדס קליין (עדת המפתח בתיקי נתניהו) במסגרת מיזם משפטי המכונה "חמ"ל דיבה".
עמית מור הקדיש עצמו למאבק בנרטיב ה"דיפ סטייט", וגורמים עלומים משלמים לו הון תועפות. מור תביעת ענק בסך 1.7 מיליון שקלים נגד משטרת ישראל ומערך הדוברות שלה, וכן תביעה בסך חצי מיליון שקלים נגד פעילת הרשת רונית עוזר. התביעות עוסקות ישירות בניסיונות להציג דמויות מפתח במערכת אכיפת החוק ובמחאות כחלק מ"קנוניה פנימית" או "דיפ סטייט" שפועל באופן מתוכנן נגד הדרג הנבחר, תוך הפיכתם ליעד להכפשות ברשתות החברתיות.
שותפתו האידאולוגית לחמ"ל דיבה וגיבוי לאחיות לנשק וחשק היא כלבת השיסוי והחשק הידועה של קפלן, ליעד ורצהיזר.
