שימוש בתנינים בבתי כלא למחבלים: העותרת חגית גלוסקא טוענת שלתנינים ייגרם סטרס מנטלי עקב ריצוי הגחמות הביטחוניות של איתמר בן גביר

העילה המרכזית לעתירה היא דרישה לבטל את הכרזת השרה להגנת הסביבה מתאריך 15/7/2026, אשר הגדירה את תניני היאור כחיית בר מטופחת.

הכרזה זו נועדה לעקוף את חוק הגנת חיית הבר ואת התנגדותה המקצועית של רשות הטבע והגנים, במטרה לאפשר לשירות בתי הסוהר להקים תעלת מים הגובלת בבית הסוהר קציעות ולאכלס אותה בתנינים טורפים כאמצעי אבטחה, שמירה והרתעה מפני בריחת אסירים.

העותרת מנמקת את דרישתה בכך שההחלטה התקבלה בחוסר סמכות קיצוני ובניגוד לתכלית החוק, שכן מנגנון חיית בר מטופחת נועד אך ורק לצרכים חקלאיים ומסחריים כמו ייצור בשר או עורות, ולא לצרכים ביטחוניים. בנוסף, נטען כי ההליך המינהלי היה פגום מיסודו, לא גובשה תשתית עובדתית ומקצועית נאותה, ההחלטה התקבלה בחיפזון ובשלהי כהונת הכנסת ללא פרסום להערות הציבור, ותוך התעלמות מוחלטת מהתנאים המחמירים של חוק צער בעלי חיים.

בתאריך 2/8/2026 דן בתיק השופט אברהם רובין והוציא צו ארעי מפורש האוסר על ביצוע כל פעולה הקשורה באיתור, הכנה או העברה של תנינים למתקני הכליאה, לאחר שקבע כי הטענות בדבר הפגיעה הצפויה בבעלי החיים ראויות לבירור ומצדיקות הגנה מיידית. בהמשך, מטעמי יעילות דיונית והסכמת הצדדים, התיק נמחק רשמית מהמחוזי בתאריך 25/8/2026, תוך קביעה שהצו הארעי יישאר בתוקפו המלא עד להגשת העתירה מחדש לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, שאכן הוגשה מייד לאחר מכן בתאריך 26/8/2026.

הסכנות הממשיות לתנינים מוגדרות בעתירה כקריטיות ובעלות הסתברות התממשות גבוהה ביותר. תניני יאור הם זוחלים טורפי-על ענקיים המגיעים למשקל של מאות קילוגרמים ותוחלת חייהם נעה בין 50 ל-100 שנים, דבר המצריך התחייבות טיפולית קפדנית לעשרות שנים. הם בעלי צרכים פיזיים, מנטליים וחברתיים מורכבים, הדורשים מקור מים עמוק ורחב המאפשר טבילה מלאה של הגוף, שטח יבשה נרחב המכיל צמחייה ומצע מתאים, ואזורי מסתור מגוונים. מחסור בתנאים אלו, צפיפות יתר או אי-הפרדה בין הפרטים מובילים לסטרס כרוני, עקה חמורה, פגיעות עצמיות, מניעת מזון מפרטים חלשים ותוקפנות טריטוריאלית קטלנית.

בנוסף, מאחר שמדובר בבעלי דם קר, הם תלויים לחלוטין בגורמים חיצוניים לוויסות טמפרטורת הגוף וזקוקים למתחמים ייעודיים לחימום וקירור. עצם פעולת השינוע שלהם מהווה סכנת חיים, שכן היא דורשת קשירה ממושכת, טשטוש והרדמה רפואית.

הוכחת הסכנות הללו נעשית בעתירה על סמך חוות דעת שנטען שהן מדעיות מוצקות ומחקרים אובייקטיביים. עמוד התווך המקצועי הוא חוות דעתו של ד"ר נעם לידר, מנהל מחלקת אקולוגיה בחטיבת המדע של רשות הטבע והגנים מתאריך 2/7/2026, אשר קבע חד-משמעית כי הכנסת חיית בר מסוכנת למערכת ביטחונית תפעולית היא מהלך מסוכן באופן קיצוני, וכי קיים חשש מובנה שצורכי הביטחון יגברו על צורכי הרווחה הווטרינרית ואיכות המים.

לצידו הוגשה חוות דעת משלימה מתאריך יולי 2026 של הזואולוגית ד"ר תמר רון, מומחית בינלאומית לשמירת הטבע, אשר סקרה את הספרות המדעית העולמית והוכיחה כי שירות בתי הסוהר אינו מסוגל לספק תנאים מינימליים אלו. עובדה זו הוכחה חפצית באמצעות השרטוטים והתשריטים שפירסם שירות בתי הסוהר עצמו בתאריך 20/7/2026, מהם עלה כי התעלה שנחפרת באורך 180 מטרים וברוחב של 4 מטרים נעשית עם זווית כניסה חדה של 90 מעלות למים וללא אזור שכשוך רדוד או שיפוע גדה, בניגוד מוחלט לסטנדרט המדעי הדורש עומק של לפחות מטר וחצי וגדות משופעות של עד 6 מטרים.

סכנות אלו מגובות גם בניסיון העבר הטרגי בישראל, ובהם דוח מבצע דמעות תנין מתאריך 5/8/2025 המתעד השמדה ובירי של 270 תנינים בחוות פצאל בשל כשלים רגולטוריים ושחיקה תפעולית, ותיעוד מתאריך 18/8/2024 על תקיפת מטפל ותיק בגן החיות התנ"כי, שהובילה לירי קטלני בתנין בשל חוסר יכולת רפואית לטפל בו בשטח.

בכתב התשובה ובטיעונים המשפטיים שהציגו פרקליטות המדינה, משרד המשפטים והמשרד לביטחון לאומי (הממונה על שירות בתי הסוהר והאבטחה), המדינה הודפת לחלוטין את טענות העותרים. התביעה מבהירה כי העתירה נשענת על מניפולציות ומצגי שווא שנועדו לכפות תפיסות עולם אזרחיות-פרוגרסיביות על מערכות ביטחון סגורות המנהלות את הגנת המדינה.

הטיעונים המרכזיים שהציגה המדינה ומערכת הביטחון מבוססים על העקרונות הבאים:

המדינה מדגישה כי החלטת השרה להגנת הסביבה לחתום על ההכרזה המגדירה את תניני היאור כ"חיית בר מטופחת" נעשתה תוך הפעלת סמכות סטטוטורית ברורה ומפורשת המעוגנת בסעיף 1 לחוק להגנת חיית הבר. המדינה דוחה את הניסיון הפרשני המצמצם של העותרים, וקובעת כי החוק אינו מגביל את השימוש בחיות בר מטופחות לצרכים מסחריים או חקלאיים בלבד. לשיטת המדינה, זכותה וחובתה של הממשלה להפעיל את שיקול דעתה המינהלי והחוקי כדי להשתמש במשאבים קיימים לכל תכלית ציבורית ראויה, ובוודאי כאשר מדובר בצורך ביטחוני עליון. משרד הביטחון והמדינה מבהירים כי בית המשפט אינו אמור לשים את שיקול דעתו במקום שיקול הדעת של הרשות המבצעת, ובוודאי שאינו רשאי לקבוע אילו כלים אבטחתיים מותר לשב"ס להפעיל כדי להגן על מתקניו.

המשרד לביטחון לאומי מבהיר כי המניע הבלעדי והאמיתי למהלך הוא ביצור הביטחון של כלא קציעות, מתקן כליאה רגיש המאכלס מחבלים מסוכנים ביותר, ובהם פעילי נוחבה שהיו מעורבים במעשי הטבח. המדינה מדגישה כי תעלת מים המאוכלסת בתנינים טורפים מהווה מכשול פיזי ואמצעי הרתעה פסיכולוגי מהשורה הראשונה, אשר נועד למנוע ניסיונות בריחה נועזים או פריצה חיצונית של ארגוני טרור אל תוך המתקן. מערכת הביטחון דוחה בבוז את טענת העותרים כאילו מדובר באמצעי ענישה פסיכולוגי לבר-משפטי, ומבהירה כי מדובר במערך אבטחה היקפי לגיטימי, המקביל למכשולים פיזיים חיוניים אחרים כמו גדרות תער, שדות מוקשים או כלבי שמירה. הטיעון המרכזי הוא שמדובר באמצעי יעיל שנועד לחסוך בעלויות של כוח אדם, לצמצם את סיכון חייהם של הסוהרים והשומרים האנושיים, ולהגביר את ההגנה על אזרחי המדינה מפני בריחת רבי-מרצחים. 

המדינה ושירות בתי הסוהר דוחים לחלוטין את חוות הדעת התיאורטיות והקמפיין התקשורתי של העותרים המציג את הפרויקט כ"מתקן התעללות". בטיעוניהם מובהר כי שירות בתי הסוהר אינו פועל בחלל ריק, וכי הפיילוט הרשמי בקציעות מלווה בתוכניות הנדסיות ותפעוליות מפורטות ביותר שנבחנו לפרטי פרטים.

המדינה מציגה את התשריטים והנתונים הטכניים של התעלה – אורך של 180 מטרים, רוחב מים של 4 מטרים ומערך גידור כפול והדוק בגובה של 4 מטרים – ומוכיחה כי המתקן תוכנן בצורה מקצועית המונעת לחלוטין כל סיכון לבריחת התנינים לטבע או למפגש לא מבוקר עם בני אדם. המדינה מבהירה כי חרף התנגדותה הראשונית של רשות הטבע והגנים, שירות בתי הסוהר מחויב לעמוד בכל תנאי הפיקוח והסימון הקפדניים שקבע המנהל, כולל הגשת דיווחים שנתיים, מעקב וטרינרי שוטף, ואיסור מוחלט על הוצאת התנינים מהמתחם ללא אישור, ובכך מובטחת שמירה מלאה על בריאותם ורווחתם הפיזית.

המדינה תוקפת בחריפות את השימוש של העותרים ברשתות החברתיות ובתמונות המומצאות של בינה מלאכותית, וקובעת כי הבאת ראיות שקריות ומזויפות מסוג זה נועדה אך ורק כדי לייצר פרובוקציה באולם בית המשפט, להטעות את הציבור ולהשחיר את פניהם של שרי הממשלה. המדינה מבהירה כי הניסיון של העותרים להשליך מאירועים טרגיים ישנים, כמו המתת התנינים בפצאל שבוצעה בשל קריסה כלכלית חקלאית פרטית, אל תוך פרויקט ביטחוני לאומי ממשלתי הממומן ומפוקח במיליוני שקלים, הוא עיוות דמגוגי של המציאות. המדינה מסכמת כי אין לתת יד לעתירה פוליטית מובהקת המנסה להשתמש בחוקי הגנת הטבע ככלי נשק משפטי שמטרתו הבלעדית היא תקיפת שלטון הימין, שיתוק גופי הביצוע הביטחוניים ויצירת ייאוש במערכת הממשלתית הנבחרת.