לפנינו תביעה של גנבת זרע בשם קריסטינה נגורני (ת.ז. 310383633) שהגישה תביעה לקביעת אבהות עבור הקטין ליאל נגורני (ת.ז. 341970556) שנתיים אחרי שנולד. התביעה הוגשה נגד הנתבע, אמיל אדזייב (ת.ז. 314585803) שהוא יותר קטן מכריסטינה בשנתיים. לתביעה צורף כנתבע נוסף גם היועץ המשפטי לממשלה (באמצעות פרקליטות מחוז מרכז), כפי שמקובל בהליכי אבהות הנוגעים לקטינים. לטענתה התחילה לצאת איתו כשהיתה בת 21 והוא בן 19, ושהתינוק ליאל נולד כשאמיל היה בן 21 והיא בת 23.
לפני התביעה כריסטינה שלחה לנתבע מכתב התראה בו היא דורשת שישלם 1,000 ש"ח דמי משלוח מכתב התראה של חצי עמוד לעו"ד דניאל כנעני. עו"ד כנעני ידוע כמי שמבלה עם נשים רוסיות ומזרח אירופיות צעירות מכל מיני סוגים.
בפרקליטות טיפלו בתיק לי גולדברוך וקרני קירשנבאום.
כריסטינה טוענת שהיא שימשה בת זוג במשך שנתיים, שהוא הפגש אותה עם משפחתו, ושנסעה איתו לאיה נאפה. היא אינה מפרטת מתי בדיוק קוימו יחסי המין שהובילו להיריון, מה היה טיב הקשר המדויק באותה תקופה, או כיצד היא קובעת בוודאות שהנתבע הוא האב (למעט עצם קיומו של קשר אינטימי). התובעת מציינת שהם השתתפו באירועים משפחתיים ואף טסו יחד לנופש באיה נאפה, אך בכתב התביעה הנוכחי לא צורפה כל ראיה אובייקטיבית (כמו כרטיסי טיסה או תמונות) המאששת קשר זוגי פומבי זה.
בכתב ההגנה מטעמו, הנתבע מכחיש את הזוגיות איתה, טוען שהיא היתה יזיזה על גלולות, ומכחיש את אבהותו על הקטין וטוען כי אין לו כל אחריות הורית כלפיו. הוא מסביר כי בין השניים התקיים קשר מזדמן ולא מחייב בלבד, וכי התובעת הציגה בפניו מצג שווא לפיו היא נוטלת גלולות למניעת הריון ואף הבטיחה שתבצע הפלה אם תיכנס להריון חרף השימוש בהן. מעבר לכך, הנתבע טוען כי באותה תקופה היו לו קשרים עם נשים אחרות, וכי למיטב ידיעתו התובעת הייתה יכולה לקיים יחסים עם גברים אחרים, ולכן אין ודאות שהקטין הוא בנו. הוא מוסיף ומציין כי גם אם יתברר בבדיקה שהוא אכן האב, הרי שמדובר במקרה מובהק של "גניבת זרע" מצד התובעת, ועל כן יש להטיל עליה את מלוא האחריות לכך.
ההליך מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. מספר התיק הרשמי של תביעה זו הוא תמ"ש 34630-07-18.
תביעת אבהות בגניבת זרע היא תביעה כספית על 800,000 ש"ח
ראו חישוב העלות הכלכלית (מזונות עד גיל 21). אם בית המשפט יקבע על בסיס בדיקת רקמות כי הנתבע הוא האב, הוא עלול לעמוד בפני חיוב מזונות משמעותי. בהנחה שהמזונות יעמדו על סך של 2,500 ש"ח בחודש: מזונות עד גיל 18 (18 שנים), 18 שנים X 12 חודשים = 216 חודשים. 216 חודשים X 2,500 ש"ח = 540,000 ש"ח. מזונות בתקופת הצבא (גיל 18 עד 21 – 3 שנים): בתקופת הצבא נהוג לפסוק שליש מגובה המזונות (כ-833.33 ש"ח בחודש). 3 שנים X 12 חודשים = 36 חודשים. 36 חודשים X 833.33 ש"ח = 30,000 ש"ח. סך הכל מצטבר: 570,000 ש"ח (סכום זה אינו כולל הוצאות מדור, החזקת מדור והוצאות חריגות כמו רפואה וחינוך, שעלולות להקפיץ את הסכום במאות אלפי שקלים נוספים). כלומר זה יכול להגיע בקלות ל 800,000 ש"ח.
להלן כתב התביעה 34630-07-18
PDF
להלן כתב ההגנה
PDF
להלן תגובת רשות האוכלוסין
| י"ז באב תשע"ח |
| 29/07/2018 |
| 2018-00014588 |
אל:
פרקליטות מחוז מרכז
שלום וברכה,
הנדון: תמ"ש 3463007/18 קריסטינה נגורני
בהמשך לפנייתכם בעניין התיק הנדון, עמדת רשות האוכלוסין הינה כדלקמן:
- המבקשת/ אם הקטין: נגורני קריסטינה, ת.ז. 310383633, נולדה ביום 28/05/1989, רשומה כיהודייה, רשומה כאזרחית ישראלית מיום 07/09/1992, רשומה כרווקה, תחת שמה רשום ילד אחד- הקטין מושא הדיון.
- המשיב/ האב הנטען: אדז'ייב אמיל, ת.ז: 314585803, נולד ביום 05/04/1987, אזרח ישראלי מיום 26/10/1995, רשום כיהודי, רשום כרווק, תחת שמו לא רשומים ילדים.
- הקטין מושא הדיון: נגורני ליאל, ת.ז. 341970556, נולד ביום 20/09/2016, רשום כיהודי, רשום כאזרח ישראלי, ללא רישום שם אב.
- עניינה של התובענה דנן: הוכחת אבהותו של המשיב לקטין מושא הדיון.
- ע"פ הפסיקה (ע"מ 1037/04), חובת ביהמ"ש לדרוש ראיות בתיקי אבהות גם במקרים בהם לא עולה שאלה של מעמד, ככל שמדובר בבקשה לרישום מאוחר של האבהות, וכי אין להסתפק בהצהרה או בהסכמה, על כן ע"פ הפסיקה הראיה הטובה ביותר להוכחת האבהות היא בדיקה גנטית.
- לאור האמור לעיל, מאחר ואין חשש לממזרות, ומאחר ואין בקביעת האבהות כדי להשליך על מעמד של הקטין בישראל, רשות האוכלוסין מבקשת כי ביהמ"ש יורה על ביצוע בדיקה גנטית, ומבקשת מביהמ"ש שיכריע בעניין האבהות לפי תוצאות הבדיקה האמורה.
- יודגש כי, לצורך העלאת אחוזי ההוכחה ולצורך זיהוי הקטין יש לבצע את הבדיקה בעזרת דגימות שיילקחו מכל הצדדים המעורבים – האם, הקטין והאב הנטען.
- יש להבהיר לעו"ד המבקשים כי כל הוצאות הבדיקה יחולו עליהם.
- הצדדים מתבקשים להגיע לבדיקה עם מסמכים מזהים תקפים, בהתאם להוראת תקנה 1 לתקנות מידע גנטי (עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה, תיעוד ושמירת תוצאותיה), תש"ע-2010.
- תוסב שימת הלב לכך שפרטי הרישום המופיעים בעמדה זו מפורטים בבחינת למעלה מהנדרש וזאת לצורך גיבוש העמדה לבית המשפט. נבקש כי במסגרת כתיבת התגובה לבית המשפט תישקל גם שאלת הגנת הפרטיות בנוגע למסירת הפרטים דלעיל לצד שכנגד בכלל ומסירת פרטים אודות נושאים שנרשמו כבלתי רלוונטיים בפרט.
בכבוד רב,
מירב בן משה
לשכה משפטית – רשות אוכלוסין
Views: 0