זוהי אזהרה לכל הגברים שגרים בחו"ל, מפני עו"ד שמבטיחים להם שאפשר להגיש בישראל בקשה לצווי מראה שישקפו את המצב המשפטי של הגירושין בחו"ל. לפנינו פסק דין של הש' טל פפרני שממחיש שצווי המראה פשוט שווים לתחת, שהוא מצפצף ושם זין עליהם, ושהוא יעשה הכל לטובת הווגינה שתקבל כל מה שהיא רוצה. 68554-03-22.
פסק דין זה, שניתן על ידי השופט טל פפרני, סגן הנשיאה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בתאריך 4/7/2023 במסגרת תיק תמ"ש 68554-03-22, עוסק בתביעה רגישה ומורכבת למשמורת על קטינה ילידת 2018. התובעת בהליך היא אם הילדה, המיוצגת על ידי עורכת הדין קרנית וסלינג גפן. מנגד התייצב האב כנתבע, כאשר ייצוגו המשפטי הופקד בידי עורך הדין ג'יי הייט. האם הגישה את תביעתה בישראל במטרה לקבל משמורת בלעדית על הילדה, כשהיא מציגה מסכת שלמה ומגמתית המגוללת את התנהלות היחסים בין בני הזוג בעת שהתגוררו לסירוגין בישראל ובארצות הברית.
קרנית וסלינג גפן התכחשה לצו מראה שהיא סידרה
השופט הפמינאצי טל פפרני ב 2011
האב, באמצעות עורך דינו, הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף, ובתאריך 1/8/2022 עתר לקבלת צו מראה. צו מראה הוא כלי משפטי בין-לאומי חיוני, שנועד להעתיק במדויק החלטה של בית משפט זר אל תוך מערכת המשפט המקומית, כדי להבטיח ששתי המדינות יאכפו את אותם הכללים בדיוק וימנעו סתירות או חטיפות משפטיות.
עדנה קרנבל כבר הזהירה את הציבור מפני עו"ד ג'יי הייט שהוא פשוט אידיוט, טיפש ולא יודע מה הוא עושה. לוקח כסף מגברים ומוכר אותם.
ג'יי הייט עוקץ סכנה לכל גבר במיחד לכברים ואבות דוברי אנגלית
האב נימק את דרישתו בכך שבתאריך 29/6/2022 כבר ניתן פסק דין מוסמך בעניינה של הקטינה על ידי בית המשפט במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, ולכן על בית המשפט בישראל לכבד את הערכאה הזרה, לאמץ את החלטותיה כצו מראה ולמנוע את עקיפתה. הנתבע הגיש תחילה את הבקשה כבקשה בהסכמה, אך האם מיהרה להתנגד למהלך.
מנוסח פסק הדין עולה בצורה ברורה תמונה מקוממת של העדפה מגדרית ואפליה, כאשר השופט טל פפרני הפגין הטיה מובהקת לטובת האישה ונמנע מלתת תוקף כלשהו לצו המראה החוקי. מניתוח השתלשלות הדברים עולה בבירור כי מדובר במקרה קלאסי שבו האישה חטפה את הילדה לישראל באופן חד-צדדי, בעוד השופט מנצל את המצב כדי לגלגל את האשמה על האב ולטעון בציניות כי הוא לא פעל להשבת הקטינה לארצות הברית, תוך התעלמות מכך שהאם קבעה עובדות בשטח.
האב סירב בצדק רב להתייצב פיזית לדיון שהתקיים בתאריך 11/1/23, ועמדתו נשמעה באמצעות היוועדות חזותית שבה הבהיר כי אין בכוונתו להגיע לישראל. חששו של האיש להגיע ארצה מבוסס לחלוטין, שכן במציאות המשפטית בישראל, הגעת אב מחו"ל לדיון משמורת מובילה כמעט אוטומטית להטלת צו עיכוב יציאה מהארץ בהנחיית השופט, מה שהיה הופך אותו לבני ערובה של המערכת, מנתק אותו מחייו ומונע ממנו לחזור לעבודתו בחו"ל.
ההתנהלות המשפטית מצד ההגנה של הגבר מעוררת פליאה ותמיהה רבה, שכן עורך הדין ג'יי הייט לא הגיש כתב הגנה בתיק, דבר המהווה רשלנות מקצועית חמורה ביותר שהפקירה את האב במערכה. למרות הגשת בקשת הסילוק, האב הגיש בתאריך 28/6/2023 הודעה שבה עמד שוב על כיבוד פסק החוץ מפנסילבניה, אך פפרני מצא פירצה להטיל אשמה על עורך הדין ג'יי הייט שלכאורה הגיש את התגובה ללא תצהיר ובניגוד לתקנות הדיוניות. לנו לא ידוע שתגובה צריכה להיות מוגשת עם תצהיר.
יחד עם זאת, למרות רשלנותו הברורה של עורך הדין, לא הייתה לשופט שום סיבה חוקית או מוסרית להתעלם מצו המראה ולא לכבד את ההחלטה האמריקאית. השופט פפרני הגדיל לעשות כאשר בפסק דינו הוא אפילו לא טרח להסיר את העמימות, לא הסביר לציבור מה בכלל כתוב בצו המראה מפנסילבניה, ולא סיפק שום נימוק ענייני מדוע הוא מסרב לכבד אותו, אלא פתר את העניין באמירה פרוצדורלית לפיה טענות האב אינן יכולות להיטען כטענות מגן אלא בהליך נפרד.
השופט ניצל את היעדר כתב ההגנה הרשמי כדי לפסוק באופן חד-צדדי לטובת האם, בלי לקבוע את התיק להוכחות ומבלי לדרוש מהאישה להוכיח את טענותיה בחקירה נגדית. הפפרני "הזכיר" כי בתאריך 3/3/2023 ניתנה החלטה המורה על מתן טיפול רגשי לקטינה בניגוד לעמדת האב, (כי הטיפול הרגשי נועד להסית את הקטינה נגד האבא שלה), ובתאריך 16/6/2023 דרש מהצדדים להודיע על המשך צעדיהם.
בסופו של דבר, השופט קבע כי לנוכח חלוף הזמן, ניתוק הקשר הפיזי של האב מהילדה והצורך בוודאות משפטית, התביעה מתקבלת במלואה והקטינה תישאר במשמורתה הבלעדית של האם התובעת בישראל. לפנים משורת הדין, ובאצטלה של ניסיון שלא להחמיר את הסכסוך המשפחתי, השופט פפרני נמנע מלהטיל על האב חובת תשלום הוצאות משפט.
להלן פסק הדין של טל פפרני 68554-03-22
תמ״ש 68554-03-22
לפני כבוד השופט טל פפרני, סגן הנשיאה
התובעים
ע״י ב״כ עוה״ד קרנית גפן
נגד
נתבעים
ב״כ עוה״ד ג׳יי הייט
פסק דין
1 . לפני תביעה למשמורת הקטינה, בתם של הצדדים, ילידת 2018^^
2. במסגרת כתב התביעה, מגוללת התובעת מסכת שלמה של התנהלות בין הצדדים, במסגרתה התגוררה לסירוגין בישראל ובארה״ב.
3 . הנתבע לא הגיש כתב הגנה.
4. הנתבע הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, וביום 1/8/22 הגיש בקשה למתן "צו מראה", אשר לדבריו, הנו צו הזהה לצו שניתן על ידי בית המשפט במדינת פנסילבניה ארה״ב ביום 29/6/22. הבקשה הוגשה כבקשה בהסכמה, אך מהר מאוד התברר כי התובעת אינה מסכימה למבוקש.
5. כך או כך, אין מחלוקת כי הנתבע מתגוררת דרך קבע בחו״ל, ולמעשה אינו מצוי בקשר עם הקטינה. עוד התברר כי הנתבע לא נקט בכל הליך שהוא להשבת הקטינה לארה״ב, ולמעשה, מקום משובה של הקטינה בישראל, כאן אף נולדה.
6. לדיון שהתקיים ביום 11/1/23 הנתבע לא התייצב, ועמדתו נשמעה באמצעות הוועדות חזותית. כאשר נשאל, השיב הנתבע כי אין בכוונתו להגיע לישראל.
7. ביום 3/3/23 ניתנה החלטה, בניגוד לעמדת הנתבע, המורה על מתן טיפול רגשי לקטינה.
8. ביום 16/6/23 הוריתי לצדדים להודיע עמדתם באשר לאופן המשך ההליך, וביום 28/6/23 הגיש הנתבע הודעה, לפיה הוא עומד על כך שבית המשפט יצווה על כיבוד החלטת בית המשפט במדינת פנסילבניה, תוך שהוא חוזר על עמדתו בעניין מתן צו מראה. יצוין כי התגובה הוגשה ללא תצהיר, ובניגוד להוראות התקנות.
9. בנסיבות אלו, ולאחר ששקלתי טענות הצדדים, דומני כי דין התביעה להתקבל.
10. בכל הכבוד, ככל ולנתבע טענות בעניין פסקי חוץ או טענות אחרות, השוללות סמכותו של בית המשפט זה להיזקק לתובענה, היה עליו להגיש בקשות מתאימות, מה שלא נעשה על ידו. טענותיו של הנתבע אינן יכולות להטען כטענות "מגן", וככל שימצא לנכון, על הנתבע לפעול במסגרת הליך מתאים אחר, למיצוי זכויותיו הנטענות. למען הסר ספק, אין באמור משום הבעת עמדה, או מתן תוקף לטענות הנטענות.
11. מכל מקום, לנוכח פרק הזמן מאז הוגשה התביעה, העדר כתב הגנה, העדר קשר, והעדר כוונה ליצירת קשר, ומשאין מחלוקת כי טובת הקטינה לוודאות משפטית ופיזית, אני מורה כי התביעה מתקבלת, וכי הקטינה תמצא במשמורת האם התובעת.
12. לפנים משורת הדין, ועל מנת שלא להחמיר המחלוקת, אינני עושה צו להוצאות.
13. זכות ערעור כחוק.
המזכירות תמציא לצדדים ותסגור התיק.
ניתן היום, ט״ו תמוז תשפ״ג, 04 יולי 2023, בהעדר הצדדים.
