לפנינו חוות דעת של העובדת הסוציאלית לחוק אימוץ ג'ואנה מיימודס על זוג מתחנגלים שיאמצו תינוק בן 4 חודשים בשם סם סן.  ג'ואנה הגישה את חוות הדעת לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב במסגרת תיק מספר 10692-07-15 בתאריך 4/11/2015 ובה המלצה חד משמעית לאשר את בקשת האימוץ של הקטין סם סן שנולד בתאריך 9/5/2014 בישראל על ידי המבקשים יורם טייב ובן זוגו אלרועי שדה קליינוולד שהוא עולה חדשה מהולנד.

השופטת סיגלית אופק ביצעה הליך ביטול הורות ביולוגי מזורז (הכרזת בר אימוץ) תוך 4 חודשים וביטלה לאמא ולאבא את ההורות שלהם, תוך שהיא אפילו לא יודעת מי האבא הביולוגי, ומסתפקת בהצהרה שהאבא לא ידוע…….  למה לא נתנה הוראה למשטרה לחפש את האבא??????  אולי האבא היה מגדל את הבן שלו או לוקח אותו איתו לתאילנד, או למאיפה שהוא הגיע?

הקטין סם סן נולד בתאריך 9/5/2014 וכבר בגיל 6 ימים העבירה השופטת סיגלית אופק את הקטין לחסות הרווחה, וכעבור 4 חודשים בתאריך 21/9/2014 כבר הכריזה רשמית כבר-אימוץ כלפי הוריו הביולוגיים על ידי השופטת סיגלית אופק (בתיק 50607-09-14). כעת שם הקטין יוסף חי טייב שדה. 

הנה הקטין סם סן שהשופטת סיגלית אופק לא טרחה אפילו לחפש את האבא הביולוגי שלו, (שהוא כנראה עובד זר מהמזרח הרחוק), וחיש חש תוך 4 חודשים מלידתו הוציאה אותו לאימוץ אצל המתחנגלים…..  נקווה שתמונת הבן תגיע אל האבא הביולוגי והוא יוכל לפתוח ולבטל את האימוץ המזורז הזה.

הנה הבהמה הפמיניסטית סיגלית אופק שהוציאה קטין לאימוץ בלי הוראה למשטרה לחפש את האבא.  כלבה ארורה.  שטן מהלך עם כוס רקובבבבבבב.

הרקע של התיק מורכב ומציג נסיבות חיים קשות של קטין שננטש שעות ספורות לאחר לידתו בתחנת דלק ופונה עם אמו על ידי אמבולנס ומשטרה לבית החולים וולפסון בעודו מחובר לחבל הטבור האם הביולוגית שהיא ילידת שנת 1970.  האם הועברה מיד להסתכלות ולאשפוז כפוי בבית חולים אברבנל עקב מצב פסיכוטי פעיל והזנחה קיצונית.  התברר כי היא מוכרת היטב למערכת הרפואית מכ 40 אשפוזים קודמים וכי אין לה שום קשר עם משפחתה המורחבת או אפוטרופוס רשמי ואף בעבר נולדה לה בת נוספת שהוכרזה כבת אימוץ ונמסרה למשפחה אחרת.

לגבי האב הביולוגי נקבע כי זהותו אינה ידועה כלל. הקטין הועבר למשמורת השירות למען הילד בגיל 6 ימים ובהמשך התגלתה בעיה רפואית בליבו לצד חששות מעיכובים התפתחותיים שהצריכו בירור גנטי ממושך.

בתאריך 21/9/2014 הוכרז הקטין באופן רשמי כבר אימוץ כלפי הוריו הביולוגיים במסגרת תיק מספר 50607-09-14 על ידי כבוד השופטת סיגלית אופק בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.  משלא הוגש ערעור על החלטה זו למחוזי החל השירות למען הילד לחפש עבורו בית הומוסקסואלי חם.

בתאריך 9/2/2015 הגיע הקטין לביתם של המבקשים כשהוא פעוט כבן 9 חודשים הנמצא במעקב של קרדיולוג ואנדוקרינולוג ילדים ומקבל טיפול פיזיותרפיה קבוע.

המבקש 1 יורם טייב הוא אזרח ישראלי יהודי יליד 10/9/1969 בעל השכלה אקדמית בתחום החינוך לגיל הרך העובד כגנן בגן של עיריית רמת השרון, והעובדת הסוציאלית התרשמה ממנו כאדם נעים אוהב גמיש חם וסובלני.

השלמת התהליך והערכת המשפחה המאמצת התבססו על פגישות במשרדי השירות למען הילד, 3 ביקורי בית מקיפים שבחלקם השתתף גם אביו של יורם, אשר הפגין תמיכה חמה ומחבקת מטעם המשפחה המורחבת, וכן על אבחון אישי וסדנת הדרכה קבוצתית שבה השתתפו בני הזוג.

הדיווח המקצועי מסכם כי הילד מתפתח יפה מאוד ואף החל לצעוד את צעדיו הראשונים באופן עצמאי, כשהוא מגיב בצורה תקשורתית וחייכנית ומפגין תחושת ביטחון ושייכות מלאה להוריו המאמצים המעניקים לו מענה רגשי ופיזי יוצא מן הכלל….

ראו כתבה של דנה ירקצי בוואלה פורסם 17/7/2017

בימים אלה נערכת הכנת עתירה לבג"ץ בדרישה שיורה למשרד הפנים להנפיק לילדים שאומצו על ידי בני זוג חד-מיניים תעודת לידה, כפי שמונפק לילדים שאומצו על ידי בני זוג הטרוסקסואלים. "הודעת המדינה לפיה אין בכוונתה לשנות את מדיניותה, וכי זוגות חד מיניים יוכלו לאמץ ילד רק כאשר לא נמצא עבורו זוג של איש ואישה החיים יחד המוכן לאמצו, הינה עוד דוגמא ליחס המפלה של המדינה כלפי משפחות הלהט"ב ולדעות הקדומות שלה ביחס לאלה", אמרה עו"ד דניאלה יעקובי, המובילה את העתירה יחד עם עו"ד חגי קלעי.

בתמונה מימין דניאלה יעקובי עם בת הזוג שלה…….   יותר גברית מצא'ק נוריס… אמאלה.

"האפליה שבה נוקטת המדינה הביאה לכך שעד היום, על אף מאות בקשות מצד הורים חד-מיניים, רק שלושה זוגות בני אותו המין אימצו ילד. יצוין כי מדובר על ילד בוגר שהגיע מרקע רפואי או משפחתי קשה ושלא נמצא זוג הטרוסקסואלי שהיה מעוניין לאמץ אותו", המשיכה. "האפליה של המדינה לא מסתיימת בניסיון שלה למנוע אימוץ, אלא נמשכת אף לאחר הליך האימוץ עצמו. בעוד ילד שאומץ על ידי זוג הטרוסקסואלים יזכה לקבל תעודת לידה בה ירשמו שני הוריו המאמצים, הרי שמילד שאומץ על ידי בני זוג בני אותו המין, המדינה שוללת את הזכות הזו, תוך הפקרת טובתו".

ברקע הודעת המדינה, תיאר שדה את התהליך שעברו הוא ובן זוגו בדרך לאימוץ ילד בישראל. "אנחנו מיסדנו את הקשר שלנו בשנת 2011 גם על ידי הרב שמחה רוט וגם בארגון 'משפחה חדשה'. כשהבינו בשירות למען הילד שאנחנו זוג חד-מיני הם קצת נבהלו אבל למרות זאת רשמו אותנו", סיפר. ב-2012 היו לנו פגישות ראשונות. עברנו את מכון פילת, הייתה לנו שיחה עם פסיכולוג ועם פקיד הסעד ברשות למען הילד. ב-2013 עברנו קורס הכנה להורות עם עוד זוגות ואז הסבירו לנו את הקריטריונים לאימוץ".

לשניים נאמר כי זוגות חד-מיניים לא יוכלו לאמץ תינוקות אלא ילדים גדולים יותר. בנוסף הובהר לבני הזוג כי העדיפות הגבוהה ביותר היא לזוגות סטרייטים. "אם יש מאה ילדים שנמסרים לאימוץ, 50 מהם הם תינוקות והם לא רלוונטיים עבורנו כי הם בחשיבות ראשונה לזוגות סטרייטים, גם בגלל שיש מעט ילדים וגם בגלל הגיל", אמר שדה. "ברור שאנחנו סוג ב', זה הובהר לנו מההתחלה. 30 הילדים הנוספים הם מהמגזר הנוצרי והמוסלמי ו-20% מהילדים הם גדולים יותר".

"המדינה לא מסתכלת על טובת הילד"

בינואר 2014 קיבלו בני הזוג הודעה מהעובדת הסוציאלית שהם מקבלים תינוק. "לא האמנתי. נפגשנו אתה, קיבלנו את המידע על התינוק וחשבנו שאולי יש בעיות רפואיות. ידענו שגם אם יש בעיה רפואית אנחנו רוצים את הילד", סיפר שדה. "היום הילד הזה לא רק שהוא פיקח מאוד, בבדיקות לב שעשינו לו לאחרונה אמרו לנו שהוא יכול לשרת כלוחם בצבא".

היום ילדם של השניים בן שלוש, והם כבר הגישו טפסים לאימוץ ילד נוסף. "עמדת המדינה היא אפליה גסה. היא לא מסתכלת בכלל על טובת הילד. אנחנו משפחה דתית, מאז שהוא הגיע אלינו הוא גדל בבית דתי עם שני אבות", אמר שדה. "כבר מגיל צעיר הוא יודע שאימא שלו לא יכלה לגדל אותו, היא מאוד אהבה אותו, אבל היא לא יכולה, לכן אישה טובה מהרווחה חיפשה אותנו ומאז הוא אצלנו לתמיד. אנחנו אוהבים אותו, אנחנו נותנים לו את כל מה שיש לנו. אנחנו ההורים שלו".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה כי "תעודת לידה משקפת את המצב בעת הלידה. ניפוק תעודות לידה להורים בני אותו מין נדון בימים אלה בערכאות המשפטיות ואנו ממתינים להחלטה משפטית".

גם דניאל יונס ואורי ארמן, שנשואים שלוש שנים וחצי וחברים בארגון "חברותא" להומואים דתיים, לא הופתעו מעמדת המדינה, אך עבורם היא הציפה תחושות קשות בדבר חוסר השיוויון בפני החוק עבור זוגות להט"בים. "אימוץ מעולם לא היה אופציה, כי זה פשוט לא קיים. אבל התשובה של המדינה מעידה הרבה יותר מעבר, היא מעידה על איך שתופסים אותנו אזרחים סוג ב'", אמרו.

"הרגשנו מושפלים. זה אומר שהמדינה חושבת שאנחנו לא ראויים להיות הורים ומודה בפה מלא שאנחנו לא זכאים למה שאחרים זכאים לו", המשיכו. כעת, המוצא האחרון עבור יונס וארמן הוא הבאת ילד לעולם באמצעות פונדקאות, פתרון שכרוך בהמון כסף.

אתמול פורסמה תשובת המדינה, שהוגשה לבג"ץ בשבוע שעבר, על עתירת עמותת "אבות גאים" לפרש את אחד הסעיפים בחוק האימוץ באופן שיכלול גם זוגות ידועים בציבור, וכן בני זוג בני אותו המין. לפי עמדתם של משרד העבודה והרווחה, מדובר בנושא שעליו להתברר בבית המחוקקים ועל כן על העתירה להידחות.

במשרד המשפטים הוקמה בעבר ועדה מקצועית בראשות השופט בדימוס יהושע גרוס לבחינת נושא האימוץ וזו הגישה את מסקנותיה בחודש ינואר השנה. בתשובת המשרדים צוין כי על אף שמחקרים טענו בעבר כי אין הבדל בין ילדים הגדלים במשפחות חד-מיניות למי שגדלו במשפחות אחרות, חלק מחברי ועדת גרוס טענו כי משפחות חד-מיניות נחשבות לחריגות בחברה וכי לא רצוי להעמיס "חריגות נוספת" על הילד המאומץ, כדי למנוע ממנו קשיים נוספים.

Date : 9/27/2017 7:19:33 AM
From : "Chen Shopen"<[email protected]></[email protected]>
To : "Moria Cohen Bakshi" <[email protected]>, "Liat Ben Meir Shalom" <[email protected]>, "Mesada Mazlavi" <[email protected]>, "Avital Sternberg" <[email protected]>, "Omri Ben Zvi" <[email protected]>, "LioraAFW" <[email protected]>, "Gilat Ben shachar" <[email protected]>, "Dina Zilber" <[email protected]>, "Raz Nizri" <[email protected]>, "Roy Cohen" <[email protected]>, "רינה נשר אחיפז" <[email protected]>, "דניאל סלומון" <[email protected]>, "Ruth Gordin" <[email protected]>, "Hiday Negev" <[email protected]>, "FW-fwdanat" <[email protected]>, "[email protected]"<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Cc : "Nahi Benor" <[email protected]>, "Shosh Shmueli" <[email protected]>, "Noa Haviv" <[email protected]>, "Yonatan Berman" <[email protected]>, "Yael Morag Yekavel"<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : בג"ץ 7344/17 אלרועי שדה נ' שר הפנים
Attachment : 2017-09-19 עתירה ונספחים.pdf;

שלום לכולם,

מצורפת עתירה חדשה בטיפולה של שוש שמואלי.

העותרים, זוג אבות המאמצים וילדם, מבקשים להנפיק לו תעודת לידה בה הם מצויינים כהוריו. כמו כן, מבקשים העותרים לבטל את המדיניות שלא להנפיק לילד לזוג הורים בני אותו המין תעודת לידה הנושאת את שמות ההורים המאמצים של הילד. לטענת העותרים, באותם מצבים מונפקת תעודת לידה הנושאת את שמות שני ההורים מקום בו קטינים הינם ילדים להורים הטרוסקסואלים. לגישתם, בניגוד להליכים אחרים שעומדים בפני בית המשפט (7978/16, 8391/16, 2984/17, 4635/16), מדובר במצב שבו לגישת המדינה עליה להנפיק תעודת לידה הנושאת את שמות שני האבות המאמצים אך בחינה של הליכים כמכלול מציגה מדיניות מפלה, לטענתם.

לפי החלטת בית המשפט התגובה המקדמית תוגש עד ל-26.11.

אנא עדכנו אותנו בהקדם מי ילווה את העתירה ואת מי לזמן לישיבה.

ככל שכיתבנו גורמים לא רלוונטיים ו/או החסרנו גורמים רלוונטיים אנא עדכנו אותנו.

בנוסף, נבקש לקבל את התייחסויות וחומרים עד ל-23.10.

תודה,

חן שופן

מתמחה אצל עו"ד שוש שמואלי

מחלקת הבג"צים – פרקליטות המדינה

ירושלים, רחוב צלאח א-דין 29, 91010

טל: 02-6466395  | פקס:  02-6467011

להלן העתירה בעליון בגץ 7344/17

PDF

להלן תגובת הפרקליטה שוש שמואלי בעליון

תגובת המשיבים לעתירה

פתח דבר

1. עתירה זו עניינה בבקשת העותרים 2-1 להנפיק לעותר 3 תעודת לידה בה יצוינו שמות שניהם כהוריו.

2. העותרים 2-1, בני זוג מאותו מין, אימצו את העותר 3 בשני צווי אימוץ למאמץ יחיד שניתנו בזה אחר זה ביום 6.12.15 על-ידי בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בהתאם לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 (להלן: חוק האימוץ), ולפרשנות שנהגה לגביו מאז שנת 2008.

במסגרת רישום האימוץ בהתאם להוראת סעיף 20 לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק המרשם) ניתן לעותר 3 מספר זהות חדש, שם משפחתו שונה לשני שמות המשפחה של העותרים 2-1, והוריו המאמצים רשומים כעת כהוריו במרשם האוכלוסין. שינויים אלה משתקפים בתעודת הזהות של ההורים ובתמצית הרישום המופקת ממרשם האוכלוסין.

3. העותרים 2-1 מבקשים להנפיק לעותר 3 תעודת לידה חדשה בה יצוינו שניהם כהוריו, בדומה לנעשה באימוץ בו מנותק הקשר בין המאומץ לתא המשפחתי בו נולד (להלן: אימוץ מלא) על-ידי זוג הטרוסקסואלי.

4. בהתאם למדיניות המשיבים מזה שנים, תעודת הלידה מתעדת את ההורות ביום הלידה ואין מעדכנים בה אירועים מאוחרים ללידה. החריג היחיד לכך הוא הליכי אימוץ והליכי פונדקאות שהם חסויים על-פי הדין, בהם רושמים המשיבים את ההורים המאמצים (או המיועדים) במקום הוריו הביולוגיים של הקטין, וניתנת לו זהות חדשה ובהתאם מונפקת גם תעודת לידה חדשה.

אשר למקרה של רישום אימוץ חד מיני, עמדת המשיבים, אשר נמסרה לעותרים באמצעות העובדת הסוציאלית ממשרד הרווחה המלווה אותם, [ליאורה, נא לוודא זאת במדויק] היא כי לא ניתן לרשום את שני האבות המאמצים בתעודת הלידה, אלא אך אחד מהם לפי בחירת העותרים.

5. לאחר שנדרש לעניין, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי ההימנעות מרישום שני ההורים המאמצים בתעודת הלידה בנסיבות המקרה דנן לוקה בפגיעה בשוויון ואיננה משרתת תכלית ראויה, ולפיכך עמדתו היא כי יש לאפשר את רישום שני האבות המאמצים בתעודת הלידה. להלן תוסבר העמדה ותוצג הפגיעה בשוויון ותרופתה.

6. עם זאת, ייאמר כבר כעת, כי עמדת שר הפנים שונה היא. השר סבור, כי אין לרשום שני אבות בתעודת הלידה משום שהיא משקפת את המצב העובדתי בעת הלידה, ומשום צורתו של טופס תעודת הלידה המאפשר רק רישום אם ואב. השר מוסיף, כי מדובר בנושא הנוגע למבנה המשפחה בישראל, כי אין פגיעה בשוויון וכי אין תכלית מעשית בבקשת העותרים למעט ההכרה הסמלית בזוגיותם, שכן התיעוד האחר מן המרשם ייתן להם מענה מספק, ורישום אחד האבות בתעודת הלידה יאפשר לקבל אזרחות הולנדית עבור הקטין.

7. היועץ המשפטי לממשלה סבור כי עמדת שר הפנים מבוססת ברובה על אדנים נכונים, ובפרט ההנחה לפיה ככלל, תעודת הלידה משקפת הורות ביולוגית ואין לעדכנהּ באירועים מאוחרים ללידה, למעט החריג כאמור. אולם, עמדת היועץ המשפטי לממשלה בשאלות המשפטיות שמעוררת העתירה מביאה למסקנה שונה בנסיבות הקונקרטיות דנן, לפיה יש לאפשר רישומם של שני העותרים 2-1 בתעודת הלידה. להלן יובא פירוט הדברים.

תעודת לידה ושינויים במרשם

8. תהליך רישומה של לידה בישראל מתחיל במשלוח הודעה על לידה על ידי בית החולים שבו אירעה הלידה לפקיד הרישום, בהתאם לסעיף 6 לחוק המרשם. הודעה זו כוללת את פרטי הילוד והוריו ופרטים נוספים, בהתאם לקבוע בתקנות מרשם האוכלוסין (פרטי רישום נוספים בהודעת לידה או פטירה), תשכ"ט-1968. ההודעה נערכת בטופס המובנה שנקבע לכך בתקנות מרשם האוכלוסין (הטפסים להודעות לידה ופטירה), תשל"ב-1972.

העתק מתקנות טופס הודעת הלידה מצורף ומסומן מש/1.

9. פקיד הרישום רושם את הלידה עליה הודיע בית החולים במרשם האוכלוסין. סעיף 30(א) לחוק המרשם קובע: "מי שנולד בישראל והוא רשום במרשם, רשאי לקבל תעודת לידה". צורתה של תעודת הלידה נקבעה בתקנות מרשם האוכלוסין (צורתן של תעודות לידה ופטירה), התשל"ג-1972 (להלן: התקנות או תקנות צורת תעודת הלידה), אשר הותקנו מכח סעיפים 39(א)(3) ו-47 לחוק המרשם, בהסכמת שר הבריאות ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

העתק מתקנות צורת תעודת הלידה מצורף ומסומן מש/2.

10. תעודת הלידה כוללת את פרטי הילוד – שמו הפרטי, שם המשפחה, מין הילוד, מספר הזהות שניתן לילוד, הלאום והדת; פרטי הוריו – "השם הפרטי של האב", "השם הפרטי של האם", "שם משפחתו של אבי האם"; ופרטים אודות הלידה – מקום הלידה (עיר ושם בית החולים) וכן תאריך הלידה (עברי ולועזי).

11. על פי עמדת המשיבים והפרקטיקה הנוהגת מזה שנים רבות, תכלית תעודת הלידה לתעד את פרטי הילוד והוריו הביולוגיים נכון ליום הלידה. לפיכך, ככלל, אין מעדכנים את הפרטים הרשומים בתעודת הלידה בהתאם לשינויים אשר אירעו מאוחר ללידה ובכלל זה – שינוי שם הילוד או הוריו, המרת דת, פטירת אחד ההורים וכו'. ככל שבמועד מאוחר ללידה מוכחת אבהות ביולוגית השונה מזו המופיעה בתעודת הלידה, ניתן לתקן את התעודה אך אין בכך סטייה מהכלל האמור, שכן התיקון נועד לשקף נכונה את ההורות הביולוגית כפי שהייתה בפועל ביום הלידה.

12. שינויים בפרטי הרישום אינם מתעדכנים בתעודת הלידה אלא במרשם האוכלוסין. המשיבה 2 מנהלת מרשם אודות תושבי המדינה – של פרטי התושב, מין, לאום, דת, מצב אישי, פרטי הוריו, ילדיו. סעיף 3 לחוק המרשם קובע פרטים שרישומם במרשם הוא ראיה לנכונותם, ומכאן חשיבות תיעוד פרטי הרישום המלאים ועדכון שינויים שאירעו בהם.

סעיף 2(א) לחוק המרשם קובע כי "במרשם האוכלוסין יירשמו הפרטים הבאים הנוגעים לתושב וכל שינוי בהם: …". פרק ב' לחוק מפרט הודעות ושינויי פרטים שיש למסור לפקיד הרישום לצורך תיעודם במרשם, אודות כניסה לישראל ועזיבתה, לידה, פטירה, אימוץ, לרבות בחו"ל (סעיפים 14-5). סעיף 15 לחוק מורה לרשויות להודיע לפקיד הרישום אודות שינויים שערכו בפרטי הרישום דוגמת רישום נישואין או המרת דת. סעיף 16 מורה לבית המשפט למסור לפקיד הרישום העתק מהחלטות המשנות פרטי רישום של אדם, ולמשל צו אימוץ וסעיף 17 קובע חובה לתושב להודיע אודות שינוי בפרטי המרשם שלו עצמו או קטינים או בגירים שבחסותו.

בהמשך לכך, פרק ג' מסדיר את סמכויות פקיד הרישום לרשום לראשונה ולעדכן או לתקן את פרטי הרישום במרשם האוכלוסין בהתאם להודעות שנמסרו לו לפי סעיפי פרק ב' האמורים, לבקשת תושב או על-פי יוזמת פקיד הרישום הראשי (סעיפים 19ב – 19ה).

סעיף 29(א) לחוק המרשם קובע אפשרות לכל אדם "לקבל ידיעה בנוגע לרישום לגביו במרשם וכן העתק או תמצית מן הרישום". תמצית הרישום כוללת את כל פרטי המרשם המנויים בסעיף 2(א), כשהם מעודכנים ליום קבלת התמצית וכוללים את כל השינויים שחלו מאז הלידה ועד לאותו יום.

אלה הן, אם כן, ההוראות המסדירות את עדכון הפרטים המתועדים במרשם האוכלוסין, ואת האפשרות לכל אדם לקבל תמצית רישום מעודכנת אודות הרישום לגביו ושינויים שאירעו בו.

דרכי האימוץ

13. סעיפים 3 ו-25(2) לחוק האימוץ קובעים כדלקמן:

"3. אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד; ואולם רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד –

(1)  אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן;

(2)  אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי."

"25. נוכח בית המשפט שהדבר יהיה לטובת המאומץ, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיציין בהחלטתו, לסטות מסייגים אלה:

…

(2)  פטירת הורי המאומץ וקרבת המאמץ לפי סעיף 3(2)."

14. הכלל הקבוע בחוק הוא אימוץ על-ידי איש ואישתו. בצדה קבע המחוקק בסעיף 3 חריגים המאפשרים אימוץ שלא על-ידי זוג, בתוך המשפחה: אימוץ ילדו (הביולוגי או המאומץ) של בן הזוג בסעיף 3(1), ואימוץ קטין שהוריו נפטרו על-ידי קרוב משפחתו בסעיף 3(2) לחוק. בנוסף, בית המשפט רשאי לסטות מן התנאים הקבועים בסעיף 3(2) (פטירת הורי המאומץ וקרבת המאמץ) אם נוכח שהדבר יהיה לטובת המאומץ בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיציין בהחלטתו (סעיף 25(2) לחוק).

15. אשר לאימוץ על-ידי בני זוג חד מיניים, בשנת 2008 הכריע היועץ המשפטי לממשלה דאז, מר מני מזוז, בשאלת פרשנות הדין בנושא.

היועץ דאז הכריע כי אימוץ בתוך התא המשפחתי החד מיני אפשרי במסגרת סעיף 3(1), על יסוד פירוש המונח "בן זוגו" ככולל גם בן זוג מאותו המין המבקש לאמץ את ילדו הביולוגי או המאומץ של בן זוגו.

כן קבע, כי בני זוג מאותו מין יכולים לאמץ ילד שאינו ילדו של אחד מהם בדרך של שתי בקשות לאימוץ יחיד לפי סעיף 3(2) יחד עם סעיף 25(2), והוסיף כי ראוי לאחד את הטיפול בבקשות ולקבל בהן החלטה במאוחד אף שמבחינה דיונית מדובר בשתי בקשות נפרדות לאימוץ יחיד. זהו המסלול בו נערך האימוץ בענייננו.

16. לשלמות התמונה נוסיף ונציין, כי בבג"ץ 3217/16 המרכז הרפורמי לדת ומדינה נ' משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים הודיעה המדינה כי בכוונתה לקדם חקיקה לרפורמה כוללת בחוק האימוץ, על רקע המלצות ועדת גרוס בנושא. בפרט, הודיעה המדינה כי בכוונתה לאמץ את העמדה שלפי יש לבטל את תנאי הסף הדורש זוגיות של "איש ואשתו", תוך עמידה על כך שנדרש קשר זוגי יציב וממושך. (הודעה מיום 7.9.17). בהמשך להודעה האמורה, נעשתה בשנה האחרונה עבודה אינטנסיבית במשרדי הממשלה והוכן בשלב זה תזכיר חוק המתמקד בתנאי הכשירות לאימוץ והתאמת הורים מאמצים לילד. הכנת התזכיר נמצאת בשלבים מתקדמים והוא עתיד להתפרסם בזמן הקרוב.

רישום האימוץ

17. סעיפים 13 ו-16 לחוק המרשם מורים להעביר לפקיד הרישום את צו האימוץ שניתן בחו"ל או בישראל בהתאמה, וסעיף 20 מורה לפקיד הרישום לרשום את תוצאות צו האימוץ במרשם ובכל תעודה שמונפקת לפי חוק המרשם:

"אומץ ילד, יירשמו במרשם ובכל תעודה לפי חוק זה מאמציו כהוריו והמאומץ כילדם של מאמציו, ובשם שנקבע לו בצו האימוץ".

18. סעיף 20 מורה, אם כן, לרשום את המאמצים כהורי המאומץ, ואת המאומץ כילדם של ההורים המאמצים, ולשנות את שמו לשם שנקבע לו בצו האימוץ. בכך למעשה מורה סעיף 20 לעגן "במרשם ובכל תעודה" את תוצאת האימוץ לפיה ההורים המאמצים באים בנעלי הוריו הביולוגיים של המאומץ.

19. בהתאם לכך, נרשם האימוץ במרשם ובתעודות מכוח חוק המרשם לרבות תעודת הזהות ומשתקף בתמצית הרישום. כאמור לעיל, המרשם והתעודות המונפקות לפיו נועדו לשקף את הסטטוס העדכני והמדויק של כל תושב ולכן ניתן לערוך בהן שינויים בהתאם להתפתחויות ולשינויים בפרטי הרישום.

20. תעודת הלידה, המונפקת אף היא לפי חוק המרשם, תכליתה שונה, כאמור. היא נועדה לתעד את הלידה ואת פרטי הילוד והוריו כפי שהיו ביום הלידה. לפיכך הכלל הוא שאין משנים אותה ואין מעדכנים בה שינויים מאוחרים ללידה. אולם, חריג לכך הוא הליכי אימוץ מלא, שבהם נערך אימוץ בנסיבות שיש בהן צורך לשמור על חסיון זהות ההורים הביולוגיים.

21. סעיף 34 לחוק האימוץ קובע איסור פלילי לפרסם או לגלות פרטים מזהים של המאומץ, של המאמץ ושל ההורה הביולוגי, אלא אם ניתנה לכך ההסכמה הדרושה כקבוע בסעיף בנסיבות שונות המפורטות בו. בסעיף 34(ו) הוגדר "הורה ביולוגי" כ-"מי שמסר את ילדו לאימוץ או שילדו הוכר כבר אימוץ לפי הוראות חוק זה".

הוראה זו מורה, אם כן, על חסיונו של אימוץ "מלא", שהוא הליך שבו נותק הקשר המשפטי בין הילד לבין שני הוריו – אם בדרך של הכרזתו כבר אימוץ או ששני הוריו הסכימו לאימוצו – והילד נמסר למשפחה חדשה בדרך הקבועה בסעיף 12 לחוק האימוץ. זאת, במובחן מאימוץ "קרובים", בו מדובר באימוץ של ילד על ידי בן זוגו של הורהו הביולוגי או המאמץ, אשר בפועל מגדל אותו, שהוא אימוץ גלוי מטבעו וככלל אינו כרוך בניתוק הקשר המשפטי מההורה הביולוגי האחר בדרך של הכרזתו כבר אימוץ או הסכמה למסירתו לאימוץ. ראו אף את סעיף 5 לחוק השמות, תשט"ז-1956 (להלן: חוק השמות) המורה, כי בשונה מן הכלל לפיו הקטין נושא את שם משפחת מאמצו, הרי באימוץ לפי סעיפים 3(1) ו-3(2) לחוק האימוץ יישא הקטין, ככלל, את שם המשפחה של מאמצו ושל הורהו מולידו גם יחד, והורהו מולידו יהא רשום כהורהו, בכפוף לחריגים שם.

22. לאבחנה בין אימוץ מלא לאימוץ קרוב, ולהוראת החיסיון כאמור, נפקות מעשית לעניין תעודת הלידה, כדלקמן:

באימוץ מלא מנותק הקשר בין המאומץ לתא המשפחתי בו נולד, והוא נכנס לתא משפחתי חדש שבו הורה או שני הורים חדשים הבאים בנעלי הוריו הביולוגיים ומקבלים את כל זכויותיהם, חובותיהם וסמכויותיהם (סעיף 16 לחוק האימוץ). במצב זה גונז פקיד הרישום את תיק המרשם המקורי של הקטין ובו פרטי הוריו הביולוגיים, מעניק לו מספר זיהוי חדש ורושם את הוריו המאמצים כהוריו במקום הוריו הביולוגיים שבתיק המרשם שנגנז. בהמשך ובהתאם לכך, מונפקת לקטין המאומץ תעודת לידה לפי הפרטים החדשים. תכלית הפעולות היא לחסות על הליך האימוץ כהוראת המחוקק בסעיף 34 לחוק האימוץ, בצירוף ההוראה המיוחדת שבסעיף 20 לחוק מרשם האוכלוסין, אשר בנסיבות בהן נדרש חסיון האימוץ היא מתפרשת כחלה אף על תעודת הלידה ומאפשרת את תיקונה וזאת, למרות שתוקפו של האימוץ הוא מיום הינתנו (סעיף 17 לחוק האימוץ). זהו אפוא החריג המאפשר את תיקון תעודת הלידה.

            לעומת זאת, באימוץ קרובים, בו מדובר באימוץ של ילד על ידי בן זוגו של הורהו הביולוגי או המאמץ, הקטין אינו נמסר לתא משפחתי חדש אלא מדובר ביצירת  זיקת הורות של מי שמגדל אותו בפועל מקרב משפחתו. בהתאם, ולאור העדרו של רציונל החיסיון באימוץ שהוא ממילא אימוץ גלוי, בצירוף העובדה שמדובר בהשלמת המשפחה הקיימת ולא ביצירת משפחה חלופית, באימוץ קרובים לא ניתנת לקטין זהות חדשה ולא משנים את שמות הוריו לשמות הוריו המאמצים. לפיכך תעודת הלידה, המתעדת את ההורים הביולוגיים ביום הלידה, נותרת בלא שינוי ולא מנפיקים לילד תעודת לידה חדשה. זוהי הפרקטיקה הנוהגת במשיבה 2 מזה שנים, כפי שפורט בתגובה לעתירה בבג"ץ 7978/16 שרון סיראי נ' שר הפנים (להלן: עניין סיראי).

ויודגש, כי כך הוא באימוץ קרובים בין אם מדובר באימוץ בתא משפחתי הטרוסקסואלי ובין אם באימוץ ובתא משפחתי חד מיני. לפיכך, בין אם מדובר בבן זוגה של אישה שיאמץ את בנה, או בבן זוגו של גבר שיאמץ את בנו, יירשם בן הזוג במרשם האוכלוסין כאבי המאומץ והשינוי ישתקף בתעודת הזהות ובתמצית הרישום, אולם תעודת הלידה לא תשתנה ולא תונפק למאומץ תעודת לידה מעודכנת.

23. לשלמות התמונה יצוין, כי אף על הליך פונדקאות חל חסיון בהתאם לסעיף 19(ג) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996, ובהתאם מונפקת אף בהליך זה תעודת לידה חדשה ובה נרשם הילד כילדם של ההורים המיועדים במקום האם הפונדקאית, הרשומה בתעודת הלידה בעת הלידה ועד להוצאת צו ההורות.

רישום אימוץ חד מיני ונסיבות העתירה דנן

24. העותרים 2-1, בני זוג מאותו מין, נישאו בניו יורק בשנת 2014 וביום ___ נרשמו נישואיהם במרשם האוכלוסין. ביום 6.12.2015 אימצו השניים את העותר 3, בהתאם לפסק דינו של בית המשפט ענייני משפחה בתל אביב (כב' השופטת תמר סנונית פורר) ולצווי האימוץ שניתנו בו ביום בהתאם לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 (להלן: חוק האימוץ).

צילומי פסק הדין וצווי האימוץ מיום 6.12.2015 מצורפים ומסומנים מש/3.

*משרד הרווחה: אנא השלימו ותארו את השיח שקיימתם עם העותרים לגבי החלופות שמשרד הפנים מסר שעומדות לרשותם (רישום אחד מהם וכו') ומה השיבו

25. לאור הפרקטיקה המפורטת לעיל, והכלל שלפיו תעודת הלידה משקפת את העובדות בעת הלידה אלא אם ישנם טעמי חיסיון המצדיקים חריג לפרקטיקה זו במקרה של "אימוץ חסוי", בצירוף לשון טופס תעודת הלידה בתקנות הכולל שדות "אם" ו-"אב", סירבו המשיבים לרשום את שמות שני ההורים המאמצים בתעודת הלידה, והם נכונים לרשום רק את אחד מן האבות העותרים בתעודת הלידה לפי בחירתם, משיקוליהם.

26. המקרה המיוחד של אימוץ מלא על ידי בני זוג חד מיניים מחדד שאלה משפטית של פרשנות הוראות החוק, ובפרט היחס בין פרשנות סעיפים 6 ו-30 לחוק המרשם לפיה תעודת הלידה מתעדת את ההורות הביולוגית בעת הלידה, לבין הוראת סעיף 20 לחוק המרשם המורה לרשום את האימוץ בכל תעודה, וכן הוראת סעיף 34 המורה על חסיון האימוץ. בנוסף, בפרשנות ההוראות הללו כרוכה שאלה משפטית נוספת, בדבר השוויון בין זוג מאמצים הטרוסקסואלי לבין זוג מאמצים חד-מיני, וכן שוויון הילד המאומץ דנן לילדים מאומצים במשפחה הטרוסקסואלית.

27. עמדת היועץ המשפטי לממשלה בשאלות אלה היא כי אין יסוד להבחין בין מצב של אימוץ מלא על ידי זוגות הטרוסקסואליים לבין מצב של אימוץ מלא על ידי בני זוג מאותו המין, לעניין רישומם כהורים מאמצים בתעודת הלידה, בהעדר שוני רלוונטי בין שני הזוגות אשר יצדיק את האבחנה. היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי אי רישום שני בני הזוג המאמצים החד מיניים בתעודת הלידה לוקה בפגיעה בלתי מוצדקת בשוויון, אשר איננה משרתת תכלית ראויה שתצדיק את עמדת המשיבים. כמו כן, אי הרישום עלול לפגוע בקטין, שטובתו היא שיקול מרכזי בכגון דא, וכן לפגוע בהורה שלא יירשם בתעודת הלידה, פגיעה שאין לה הצדקה. לפיכך, פרשנות הוראות החוק ויישומן בשוויון מביאים למסקנה כי יש לרשום את שני האבות בתעודת הלידה.

28. נפתח בכך, שבפועל האימוץ דנן הוא אימוץ מלא, בדומה לאימוץ מלא על-ידי זוג הטרוסקסואלי, בו רושמים את שני ההורים בתעודת הלידה.

באימוץ על-ידי שני בני זוג חד מיניים כבמקרה דנן, כמו באימוץ מלא על-ידי זוג הטרוסקסואלי, מדובר באימוץ ילד שנמסר על-ידי הוריו הביולוגיים לאימוץ או הוכרז כבר אימוץ, והוא עוזב את התא המשפחתי אליו נולד ועובר אל תא משפחתי חדש. זאת ועוד: אף באימוץ דנן גונז פקיד הרישום את תיק המרשם המקורי של המאומץ ויוצר לו זהות חדשה.

כאן יוער, כי בשונה מאימוץ על-ידי זוג הטרוסקסואלי, הנערך בצו אימוץ אחד, האימוץ על-ידי זוג חד מיני נערך במתכונת של שני צווי אימוץ למאמץ יחיד, בהתאם לסעיפים 25(2) ו-3(2) לחוק האימוץ. אולם, המדובר באימוץ שנערך בדיון אחד, והצווים ניתנו בזה אחר זה ונלווה להם פסק דין אחד. כאן נשוב ונזכיר, כי  כבר בעת שהיועץ המשפטי לממשלה דאז מזוז, פירש כי בידי זוג חד מיני לאמץ במתכונת של בקשות נפרדות לאימוץ יחיד, הוא ציין כי ראוי לאחד את הטיפול בבקשות ולקבל בהן החלטה במאוחד אף שמבחינה דיונית מדובר בשתי בקשות נפרדות לאימוץ יחיד. לכך מצטרפים כל יתר מאפייני הדמיון בין האימוצים, אותם פרטנו בפסקה הקודמת, המצויים בלב העניין.

בנסיבות אלה, מבט אל מהותם של הדברים מגלה כי אין בכך שמדובר בשני צווים כדי להקים אבחנה מוצדקת בין הזוגות באשר להשלכות האימוץ על תעודת הלידה של המאומץ.

29. משמצאנו שמדובר באימוץ מלא בו מוחקים את תיק המרשם המקורי של הקטין, קובעים לו זהות חדשה ומנפיקים תעודת לידה חדשה, באים אנו לשאלת תוכנה של תעודת הלידה החדשה שתונפק לו, בהתאם לתכלית רישום האימוץ בתעודת הלידה.

30. רישום שני ההורים המאמצים החד מיניים בתעודת הלידה מגשים את תכלית החיסיון בהתאם לתפיסה העדכנית אודותיו. ומכל מקום, הגשמתה מתחייבת, גם אם לא באופן זהה להגשמתה בזוג ההטרוסקסואלי.

נוכח חסיון האימוץ, תכלית רישום ההורים המאמצים בתעודת הלידה היא יצירת זהות חדשה לקטין ורישום זיקתו לתא המשפחתי החדש תחת תיק המרשם המקורי שלו שנמחק בכל תעודה ציבורית שהמדינה מנפיקה. מהלך זה מעמיד למאומץ, מאמציו וההורים הביולוגיים, תיעוד המשקף את תוצאת האימוץ תוך חסיונו.

תעודת לידה שיירשמו בה בני זוג מאמצים חד מיניים לא תחסה על עצם האימוץ, כיוון שיהא ברור שרישומם אינו מתיישב עם תיעוד ההורות הביולוגית, בשונה מתעודות הלידה האחרות. אולם חסיון זהות ההורים הביולוגיים יושג במלואו.

יצוין כי כיום עמדת משרד הרווחה, האמון על נושא האימוץ, היא כי עצם האימוץ אינו סוד או דבר שיש להסתירו. נהפוך הוא. גורמי המקצוע מעודדים את המשפחות לספר לילד על דבר היותו מאומץ. עם זאת, חסיון האימוץ הוא הכרחי לניתוק הזיקה בין המאומץ למשפחתו הביולוגית, כל עוד בית המשפט לא החליט לצמצם את תוצאי האימוץ בהקשר זה, וזאת על מנת שלא לחשוף את המשפחה הביולוגית אל המאומץ ואחרים, ואף להיפך – על מנת שהמשפחה הביולוגית לא תאתר את הילד לאחר שנמסר לאימוץ.

ואכן, אך לאחרונה הבהיר המחוקק כי התפיסה כי יש להסתיר את האימוץ ולהתבייש בו היא נחלת העבר, ולפיכך יש לאפשר למאמץ ולמאומץ לפרסם את האימוץ בתנאים מתאימים. דברים אלה נאמרו בדברי ההסבר להצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 10) (ביטול איסור הפרסום לגבי פרסום שנעשה בהסכמה), התשע"ז-2016, במסגרתו תוקן סעיף 34 לחוק האימוץ ונקבעו בו סייגים לאיסור הפרסום במסגרתם רשאים גורמי "משולש האימוץ" (המאמץ, המאומץ וההורה הביולוגי) להסכים לפרסום האימוץ בתנאים שהוגדרו בסעיף. וכך נאמר בדברי ההסבר:

"בעבר שררה בחברה התפיסה כי יש להסתיר את דבר האימוץ, אולם כיום אין רואים באימוץ דבר שיש להסתירו או להתבייש בו. לפיכך, וכדי שלא למנוע את חופש הביטוי של המאמץ והמאומץ, מוצע בהצעת החוק המתפרסמת בזה לתקן את סעיף 34 האמור, ובין היתר להחליף את סעיף קטן (א) שבו, ולאפשר את הפרסום והגילוי של דבר האימוץ אם המאמץ והמאומץ חפצים בכך. עם זאת, בשל הצורך להגן על קטינים ועל פרטיותם של הצדדים המעורבים במעשה האימוץ (קרי המאומץ, המאמץ וההורים הביולוגיים) וכן על צדדים שלישיים (אחיו הקטינים של המאומץ שאף הם מאומצים או אחיו הבגירים המאומצים שאינם מעוניינים בפרסום), מוצע לקבוע לכך כמה סייגים, ובהם:

1. אין לגלות או לפרסם את שמו של ההורה הביולוגי או דבר אחר העשוי להביא לזהות המאומץ כילדו (למעט במקרה שההורה הביולוגי מגלה את דבר ילדו לאימוץ…

ההסדר המוצע מרחיב, בין היתר, את חופש הביטוי של ילדים מאומצים לעניין פרסום עובדת אימוצם, תוך קביעת הוראות שיש בהן כדי להגן על פרטיותם."

31. יתרה מזאת, אף בגישה לפיה ענייננו בחסיון כל מרכיביו של הליך האימוץ, לרבות עצם האימוץ, גם אז ישנה הצדקה להגשמת תכלית החיסיון במידה בה הדבר מתאפשר.

במקרה של זוג מאמצים חד מיני עצם האימוץ גלוי בלא כל קשר לתעודת הלידה. אין בכך לייתר את הצורך ביצירת תיק מרשם חדש לקטין, ולרשום בו הורים שיבואו בנעלי ההורים הביולוגיים שבתיק המרשם המקורי שנמחק עם האימוץ. לפיכך, גם אם ניתן מעשית להשיג רק חלק זה של התכלית – מתחייב להשיגו. חסיון זהות ההורים הביולוגיים הוא מרכיב בעל משקל רב, שכן מדובר במי שמסרו את ילדם לאימוץ או הוכרז כבר אימוץ והוצא מחזקתם, על הרגישות הנלווית לכך. משממילא נדרש לרשום הורים בתיק המרשם החדש, נוכח מחיקת תיק המרשם המקורי, השאלה אינה אם לרשום את ההורים החד מיניים אלא האם לרשום את שניהם.

ועוד נחדד, כי רישום זוג חד מיני באופן שמשיג אך חלק מתכלית החיסיון אינו פוגע בהשגת התכלית במלואה במקרים האחרים בהם הדבר ניתן, כמו באימוץ מלא בזוגות הטרוסקסואליים.

32. רישום שני ההורים המאמצים (ולא אחד מהם) מתחייב אף מעקרון טובת הילד ומזכות ההורים המאמצים והילד לשוויון.

בבוא פקיד הרישום ליצור למאומץ זהות חדשה חלף תיק המרשם המקורי שנמחק, עליו לעשות כן בשוויון בין הילד המאומץ בזוג ההטרוסקסואלי לבין הילד המאומץ בידי זוג חד מיני. זאת, בראש ובראשונה מטעמים של טובת הילד, עקרון-על במשפט הישראלי, אשר גם חולש על דיני האימוץ בכללותם ועובר כחוט השני בהוראות חוק האימוץ ובפסקי הדין שעסקו בפירושן ויישומן, וכן מחמת זכותו לשוויון. טובתו של הילד היא שמלוא משפחתו תוכר.  תעודת לידה המתעדת רק את אחד מהוריו, ומותירה את רישום ההורה האחר כשדה ריק, (שהרי לא ניתן להותיר בעינו את רישום ההורה הביולוגי), פוגעת בשוויון בין הילד המאומץ בתא המשפחתי ההטרוסקסואלי לבין זה שאומץ בתא החד מיני, ומשקף נחיתות לעומת בתא המשפחתי ההטרוסקסואלי בו גדלים חבריו.

מהלך זה פוגע פגיעה משולשת: ראשית, בטובת הקטין ובזכותו לשוויון; שנית, בשוויון בין זוגות הטרוסקסואליים וחד מיניים; שלישית, בשוויון בין שני ההורים בתוך התא המשפחתי, שכן בני הזוג החד מיניים, אשר ניגשו לאימוץ מתוך שותפות ושוויון, מתבקשים לבחור מי מביניהם יירשם בתעודת הלידה כהורה מיום הלידה ומי לא. תעודת הלידה מקבעת אפוא חוסר שוויון בתוך התא המשפחתי עצמו.

33. ודוק: בנסיבות מיוחדות אלה שאלת המסוגלות הביולוגית של בני הזוג ללדת ילד אינה רלוונטית, שכן רישומם של הורים מאמצים הוא באופן מובנה רישום של הורות שאינה ביולוגית, הן בזוג הטרוסקסואלי, הן בזוג חד מיני.

הגבלת הרישום אך לזוגות המדמים הורות ביולוגית היא מפלה על רקע נטייה מינית, שכן היא מיוסדת על ההבדל בין הזוג החד מיני לזוג ההטרוסקסואלי באשר לדרכי הלידה וההורות, ובפרט המסוגלות הביולוגית ללדת ממטען גנטי של שני בני הזוג, וזאת על אף שתעודת הלידה במקרה של אימוץ ממילא אינה משקפת את ההורות הביולוגית של שני הזוגות. היכן שתעודת הלידה אינה משקפת, ובאופן חריג, ביולוגיה בהגדרה, יש להחיל ולפעול באופן דומה הן ביחס להורים הטרוסקסואליים, הן ביחס להורים בני אותו מין.

34. לאור האמור, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי פרשנות סעיף 20 לחוק המרשם יחד עם סעיף 34 לחוק האימוץ, בנסיבות הקונקרטיות של אימוץ בידי בני זוג חד מיניים בהתאם לחוק האימוץ, היא כי יש לרשום את שני בני הזוג החד-מיניים כהורים בתעודת הלידה, בדומה לרישום בני הזוג ההטרוסקסואליים. דרך זו מגשימה את טובת הילד ואת זכותו של הילד המאומץ וזכות מאמציו לשוויון.

תקנות צורת תעודת הלידה ופרשנות הטופס

35. תעודת הלידה כוללת פרטים אודות הלידה, הילוד והוריו. וזהו הטופס שנקבע בתקנות:

36. בין יתר השדות בטופס יש למלא את "השם הפרטי של האב", "השם הפרטי של האם" ו"שם משפחת אבי האם". קריאת לשון השדות "אם" ו"אב" כפשוטה הולמת את מרבית המקרים להם ישמש הטופס, למעט במקרה המיוחד של רישום אימוץ בידי חד מיניים, בו אין הקריאה הפשוטה של הלשון מתיישבת עם פרשנותנו לעיל לחוק האימוץ בשילוב עם חוק המרשם. לפיכך, יש לבחון את פרשנותן של התקנות ולהכריע האם ניתן לרשום בתעודת הלידה את שני האבות אם לאו, ומה תוצאת הדבר.

37. עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא, כי ניתן להעניק לתקנות פרשנות מקיימת ההולמת את פרשנות החקיקה הראשית מכוחה הותקנו התקנות, גם במקרה המיוחד של תעודת הלידה ברישום אימוץ חד מיני מלא, באופן שניתן לרשום בתעודת הלידה את ההורים המאמצים החד מיניים, כשם שרושמים את ההורים המאמצים ההטרוסקסואליים.

38. טרם שנצא לדרך, עלינו להצטייד בכמה כללים מנחים לפרשנות התקנות שלפנינו.

ראשית, יש לבחון אם התקנות הולמות את הוראות החוק שהסמיך להתקינן. התקנות הקובעות את הטופס הותקנו מכח החוק המסמיך, הוא חוק המרשם. בהקשר של אימוץ מצטרף לתהליך הפרשני אף חוק האימוץ. לפיכך יש לבחון האם התקנות סותרות את הוראות החוק המסמיך, שכן, כידוע, חקיקת משנה שואבת את כוחה מהחקיקה הראשית המסמיכה ואינה יכולה לסתור אותה או לחרוג ממנה.

שנית, בפרשנו את התקנות עלינו לחתור להרמוניה חקיקתית ולפרשנות שתתיישב עם החוק המסמיך, ובמקרה דנן שילוב חוק האימוץ וחוק המרשם יחד, וכמובן זכויות היסוד, ובפרט עקרון השוויון:

"תפישה של הרמוניה חקיקתית מובילה למסקנה כי יש לשאוף לפירוש שימנע סתירה בין חקיקת משנה לבין חקיקה ראשית" (אהרון ברק פרשנות במשפט – פרשנות החקיקה (נבו, 1993) (להלן: ברק), בעמ' 338-337). ועוד: "ההנחה הינה, כי המחוקק (הראשי או המשני), שעה שהוא מוציא מתחת ידיו דבר חקיקה, מבקש לקיים ולשמר את זכויות היסוד. מכאן, שתכליתה של כל חקיקה היא לקיים ולשמר זכויות יסוד ולא לפגוע בהן" (ע"א 524/88 פרי העמק נ' שדה יעקב, פ"ד מה(4) 529).

שלישית, יש להעדיף פרשנות מקיימת של התקנות, שתהלום את הפרשנות לחוק המסמיך. אכן, "כלל גדול הוא בהלכות פרשנות של דבר חקיקה, כי בית המשפט, המתבקש לבחון תקפותה של חקיקת משנה יהיה נוטה להכשירה וליתן לה תוקף ולא לפסלה, שהרי יש להעמיד את מחוקק המשנה בחזקתו, כי הוא מבקש לפעול בגדר הסמכות, שהוענקה לו" (בג"ץ 571/81 הפטקה נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לו(3) 471, 486).

39. כאן גם נעיר, כי התקנות אמנם חוסות תחת שמירת הדינים הקבועה בסעיף 10 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אולם בנסיבות הקונקרטיות של ענייננו דנן אין לכך משמעות מעשית. ראשית, משום שהשאלה העיקרית העומדת במוקד הדיון היא האם התקנות הולמות את החוק המסמיך ומיישמות כהלכה את הסמכות שנקבעה להתקינן ותכליתה. שנית, אף אם היינו נדרשים לפגיעה בזכות היסוד במישרין (במובחן מבחינת ההלימה לחוק המסמיך), הרי פסקת שמירת הדינים משמעותה היא שהתקנות לא ייבחנו לפי מבחני פסקת ההגבלה בחוק היסוד, אולם אין הדבר מקים להן חסינות מפני בחינה בהתאם לדין שהיה קיים טרם חקיקת חוק היסוד, ונזכיר עוד כי הדין הישן גם כפוף לפרשנות ברוח חוקי היסוד. אלא שאיננו נדרשים לאלה שכן התקנות בענייננו ניתנות לפירוש הרמוני ההולם את החוק המסמיך, כפי שיפורט להלן (ראו: רע"ב 6956/09 מאהר יונס נ' שירות בתי הסוהר, בפסקה 52 לפסק דינו של כב' השופט דנציגר (7.10.2010); אהרן ברק פרשנות החקיקה – פרשנות חוקתית (נבו) בעמ' 563-560).

40. ניגש, אם כן, לפרשנות הטופס בתקנות.

41. טופס תעודת הלידה שהובנה בתקנות נועד למקרה הרגיל של תיעוד לידה. התקנות הותקנו מכח חוק המרשם לעניין תיעוד הלידה. משמדובר בתעודה המתעדת את הלידה, משקפת היא את ההורות הביולוגית, כעמדת המשיבים מזה שנים רבות. לשון השדות בטופס למילוי פרטי ה-"אם" וה-"אב" הולמת תכלית זו.

42. בצד זאת, ישנו המקרה המיוחד של רישום אימוץ מלא, ובפרט אימוץ חד מיני מלא, אשר התפתח בחלוף שנים לאחר שהותקנו התקנות, ולכן ומטבע הדברים לא עמד לנגד עיני מתקין ההתקנות בעת התקנתן. מצירופם של סעיף 34 לחוק האימוץ וסעיף 20 לחוק המרשם, רושם פקיד הרישום בתעודת הלידה את ההורים המאמצים לצורך החיסיון והענקת זהות חדשה לקטין. תעודת לידה זו מתעדת, אם כן, את האימוץ ולפיכך אינה משקפת הורות ביולוגית. בהתאם לכך, מקום שמדובר ברישום אימוץ, ולא בתיעוד לידה, אין עוד לדבוק בשיקוף ההורות הביולוגית בתעודת הלידה, לא באופן מהותי ולא בדימוי הורות ביולוגית.

43. בשונה מפירוש הטופס לעניין תיעוד הלידה, כעת יש לפרש את הטופס לתכלית של רישום האימוץ, בנסיבות המיוחדות של הענקת זהות חדשה לקטין ורישום הוריו המאמצים בתעודת הלידה. פירוש השדות "אם" ו"אב" לתכלית זו בהקשר הקונקרטי הזה מביאנו למסקנה כי ברישום האימוץ תפקידם של שדות אלה הוא לתעד את הורי הילד, שלא במשמעות הוריו הביולוגיים.

44. על האמור נוסיף, כי מדובר בטופס אשר נקבע במסגרת תקנות שהותקנו מכח החוק המסמיך והתייחס למקרה הרגיל של תיעוד לידה. הטופס נועד להסדיר או להקל על תיעוד הפרטים הנדרשים, ותכליתו מוגבלת ליישום וביצוע של הוראות החוק. הטופס אינו מתיימר לקבוע, ואין בכוחו לקבוע, אמירה נורמטיבית שונה מן האמור בחוק, ובפרט לא לשלול, ולו במשתמע, את האפשרות לרשום שני אבות או שתי אמהות במקרה החריג בו ממילא הרישום אינו רישום של הורות ביולוגית.

45. לפיכך, פרשנות הרמונית ומקיימת לתקנות, תביאנו לפרש את הטופס כהולם את היישום הדרוש לתעודת הלידה המתעדת את המקרה המיוחד של האימוץ החד-מיני המלא, בהתאם לתכלית בהקשר קונקרטי זה ובשוויון. פרשנות דווקנית תביא לתוצאה בלתי שוויונית הפוגעת בתכלית החוק. ולפיכך, נפרש שניתן לקרוא את השדות בטופס במשמעות הורי הילד ולא אביו ואמו הביולוגיים.

46. ודוק: פרשנות אחרת לא רק תסתור את החוק אלא גם תפגע בזכות לשוויון. פגיעה בזכות טעונה הוראה מפורשת. הגדרת השדות בטופס ליישום החוק אינה עולה כדי הוראה מפורשת לפגוע בזכות, תוך סתירה לפרשנות החוק במקרה הקונקרטי: "רק "לשון מפורשת, חד משמעית וברורה" עשויה להתפרש כמתיימרת לפגוע בהן (בזכויות האדם – ש.ש.)" (ברק, בעמ' 555).

47. פרשנות זו לפיה ניתן לקרוא את השדות "אם" ו"אב" במשמעות "הורה" לתכלית במקרה המיוחד של רישום האימוץ, משתלבת גם עם הגישה שלפיה יש להעניק ללשון החוק "פרשנות דינמית", המתאימה את החוק לשינויים החברתיים ולתנאי החיים המשתנים, בשים לב לאפשרות העומדת כיום לזוג חד-מיני לאמץ יחד ילד וזאת "בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיציין בהחלטתו" אם "נוכח בית המשפט שהדבר יהיה לטובת המאומץ" (סעיף 25 לחוק האימוץ), אפשרות אשר לא ניתן לה ביטוי במסגרת הטופס, בו נכלל רק התא המשפחתי הנפוץ שבו אם ואב:

"תכלית החקיקה אינה רק "תכלית סובייקטיבית". בצד התכליות הסובייקטיביות ישנן תכליות אובייקטיביות העולות מלשון החוק וממקורות חיצוניים, והנגזרות מערכי היסוד של השיטה. כל אלה יחד מהווים את תכלית החקיקה. גישה זו לתכלית החקיקה מאפשרת את התאמתו של החוק לשינויים החברתיים ואל "תנאי החיים המשתנים". החוק נחקק בעבר, אך הוא נועד ליתן תשובה לבעיות העתיד. בדרך כלל המחוקק אינו יוצר חוק שיחול לגבי העבר בלבד. החוק נותן פתרון לבעיות העולות במשך הזמן. הזמן אינו עומד מלכת, ועמו משתנה גם הפתרון שהחוק נותן. אכן, החוק נועד להווה ולעתיד; הוא בא להשפיע על מעשים שטרם בוצעו; החוק מדבר תמיד (always speaking). על כן צריך חוק להתפרש באופן שתכליתו זו תתגשם. השופט אינו צריך לפרש את החוק כפי שהיה מתפרש ביום חקיקתו, אלא כפי שראוי לפרשו ביום פירושו." (ברק, בעמ' 265).

כן ראו פסק הדין בבג"ץ 6922/03 חברת מדיה מוסט נ' המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין  פ"ד נט(3) 14 (2004):

"תכליתו המקורית של האיסור להסדיר את חלוקת מקורות המימון בשוק התקשורת הישראלית בין העיתונות הכתובה לערוצי הכבלים נותרה בעינה גם כיום, אך עם השנים, ולאחר שנתאפשרה עלייתם לשידור של ערוצי טלוויזיה מסחריים הממומנים באמצעות פרסומות, נוסף לה פן חדש: האיסור לכלול פרסומות בשידורי הכבלים, שהורחב מאוחר יותר אל שידורי הלוויין….הנה-כי-כן, עם השנים חלה התפתחות במטרות שהאיסור לכלול פרסומת בשידורים נועד להגשים, ונוסף הצורך להגן באמצעותו גם על מקורות המימון של גורמי תקשורת חדשים בשוק שידורי הטלוויזיה. התפתחות זו מיטיבה לבטא את התפיסה שלפיה התכלית המונחת ביסודו של חוק היא דינמית ולעולם אינה קופאת על שמריה. אכן, החוק נחקק בנקודת זמן מסוימת ולשם תכלית מסוימת, אך מכאן ולהבא הוא חי הנושא את עצמו, ויש להתאים את תכליתו אל המציאות המשתנה ואל הסביבה הנורמטיבית החדשה שבה הוא מתקיים (ראו א' ברק פרשנות במשפט, כרך ב, פרשנות החקיקה (להלן – ברק פרשנות החקיקה [8]), בעמ' 264)."

48. יפים לענייננו דבריו של השופט חיים כהן בספרו המשפט (מוסד ביאליק, 1991) בעמ' 211-210, בהם חידד כי פירוש לשון החוק בכפוף לשינויי העיתים יכול שיכלול גם חריגה מלשונו כפשוטה אל חלופות שכלל לא נודעו בעת שנחקק החוק, משום שזוהי הגשמת תכלית החוק:

"אפשרות תחולה על מסכת עובדות פלונית, עשויות ללבוש צורה ולשנות צורה, ללבוש צורה ולשנות צורה, ללבוש תוכן ולשנות תוכן, לא רק לפי משמעותן המילולית הכפופה לשינויי העתים והלשון, אלא גם – והוא עיקרי לענייננו כאן – לפי הצרכים המשתנים לסעדים ולתרופות משפטיים. מחוקק שדיבר לפני מאה שנים במרכבות וסוסים, יתפרש היום כאילו התכוון למכוניות: לא משום ש'מרכבות וסוסים' אף מכוניות במשמע, ולא משום שהעלה על דעתו שמעשי חקיקתו יחולו על מכוניות; אלא אף על פי ש'מרכבות וסוסים' לא מכוניות במשמע, אף על פי שלא העלה על דעתו שיהיו אי פעם מכוניות בנמצא ומרכבות ייעלמו מן הרחובות; אלא משום שמטרת החוק היתה ­ונשארה – להסדיר את התנועה ברחובות, ולהשגת מטרה זו מן הדין לפרש 'מרכבות וסוסים' לרבות מכוניות וכלי רכב ממונעים אחרים….

אנחנו מעמידים את המחוקק (המודרני) בחזקתו שהוא סומך על בתי המשפט, וממילא הסמיך אותם שישַנו בדרך הפרשנות השיפוטית את משמעותיו אמרותיו מידי פעם בפעם, ככל שהשעה צריכה, כדי שתושג מטרתו של החוק; ולא זו בלבד אלא שיקבעו גם בדרך הפרשנות השיפוטית את מטרות חוקיו, כדי שצורכי השעה יבואו על סיפוקם. אשר על כן, 'מטרת החוק' היא לאו דווקא המטרה (המשוערת) שאולי היתה לנגד עיני המחוקק בשעת חקיקת החוק: 'מטרת החוק', לעניין פרשנותו, היא המטרה אשר – לפי השערת השופט – המחוקק היה משווה לנגד עיניו אילו עשה את החוק בתנאים של האידנא ולצרכים של היום (קרדוזו)."

49. כפי שפירטנו לעיל, במקרה שלפנינו הימנעות מרישום שני ההורים המאמצים כהוריו של הילד איננה משקפת את העובדה שהילד אומץ לתא משפחתי שלם ובו שני הורים, וכפי שנאמר לעיל, היא פוגעת בשוויון בין הילד המאומץ בתא המשפחתי ההטרוסקסואלי לבין זה שאומץ בתא החד מיני, מבלי שישנה שונות רלוונטית בין המקרים. כמו כן היא פוגעת גם בטובת הקטין ובזכותו לשוויון, בשוויון בין זוגות הטרוסקסואליים וחד מיניים, ובשוויון בין שני ההורים בתוך התא המשפחתי, כפי שפירטנו לעיל. בנסיבות אלה יש לבכר פרשנות לפיה במקרה המיוחד של אימוץ מלא על ידי בני זוג חד מיניים, ייקראו השדות "שם אב" ו"שם אם" בתקנות כמאפשרים אף רישום של "שם אב" ו-"שם אב" ו-"שם אם" ו-"שם אם", בהתאמה.

בהתאם לכך, אם תאומץ עמדה זו על-ידי בית המשפט הנכבד, יהיה מקום לערוך את  תעודת הלידה בטופס דומה לזה שנקבע בתקנות, בהתאמה המתחייבת על מנת לאפשר לעותרים שוויון, היינו במקום השדות "שם האם" ו-"שם האב" יופיעו השדות "שם האב" ו-"שם האב" או "שם האם" ו-"שם האם", בהתאמה.

50. כאן באה עת להבהיר, כי המקרה נושא העתירה דנן שונה מעניין סיראי.

עניין סיראי עוסק בסוגיה אחרת הנוגעת להוצאת צו הורות פסיקתי אשר רישומו במרשם ובכל תעודה אינו מוסדר בסעיף 20 לחוק.

בנוסף, צווי האימוץ שעניינם עולה בבג"ץ סיראי אינם צווי אימוץ מלא של ילד בידי שני הורים מאותו המין, אלא מדובר בשאלת קשר ההורות בין ילד לבין בת זוגה של אמו הביולוגית, בתוך התא המשפחתי. כפי שהראינו לעיל, באימוץ בתוך התא המשפחתי, ולמשל אימוץ של ילד על ידי בן זוגו של הורהו הביולוגי או המאמץ, הקטין אינו נמסר לתא משפחתי חדש אלא מדובר בכינון יחסי הורות של מי שמגדל את הילד בפועל  מקרב משפחתו, ולא קיים הצורך בהקמת חומת החיסיון כלפי ההורה הביולוגי השני. כן ראו את סעיף 5 לחוק השמות, המורה כי באימוץ לפי סעיפים 3(1) ו-3(2) לחוק האימוץ יישא הקטין, ככלל, את שם המשפחה של מאמצו ושל הורהו מולידו גם יחד, והורהו מולידו יהא רשום כהורהו, בכפוף לחריגים שם, וזאת בשונה מן הכלל לפיו הקטין נושא את שם משפחת מאמצו.

בהתאם, ולאור העדרו של רציונל החיסיון באימוץ שהוא ממילא "אימוץ גלוי", בצירוף העובדה שמדובר בהשלמת המשפחה הקיימת ולא ביצירת משפחה חלופית, באימוץ קרובים לא ניתנת לקטין זהות חדשה ולא משנים את שמות הוריו לשמות הוריו המאמצים. לפיכך תעודת הלידה, המתעדת את ההורים הביולוגיים ביום הלידה, נותרת בלא שינוי ולא מנפיקים לילד תעודת לידה חדשה. זוהי הפרקטיקה הנוהגת במשיבה 2 מזה שנים, כפי שפורט בתגובתה לעתירה בעניין סיראי.

עוד יודגש, כי כך הוא באימוץ קרובים בין אם מדובר באימוץ בתא משפחתי הטרוסקסואלי ובין אם באימוץ ובתא משפחתי חד מיני גם יחד. באימוץ זה גם זה, יירשם בן הזוג במרשם האוכלוסין כאבי המאומץ והשינוי ישתקף בתעודת הזהות ובתמצית הרישום, אולם תעודת הלידה לא תשתנה ולא תונפק למאומץ תעודת לידה מעודכנת.

ולאור האמור, הוצגה בעניין סיראי עמדת המשיבים לפיה אין סתירה בין הוראות חוק המרשם לתעודת הלידה ואין מניעה להמשיך ולדבוק בפרקטיקה הנוהגת בעניין זה.

סיכום

51. לאור כל אשר פורט לעיל, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי בנסיבות המקרה דנן יש להנפיק לעותר 3 תעודת לידה בה יצוינו כהורים שמות פרטי העותרים 2-1, על גבי הטופס שנערך בתקנות, בתיקון שבמקום השדות "שם האם" ו-"שם האב" יופיעו השדות "שם האב" ו-"שם האב" או "שם האם" ו-"שם האם", בהתאמה.

היום, ‏

שוש שמואלי

סגנית מנהל מחלקת הבג"צים

בפרקליטות המדינה

PDF

להלן חוות הדעת של ג'ואנה מיימודס

PDF