היום כל מי שרוצה תשומת לב ממציא סיפור על אונס. זה מאוד פופולרי להגיד עברתי אונס. למעשה זה קליקבייט מעולה. יש איזה דביל אחד, יענקי גולדהבר שהשתמש במילה "נאנסתי" כדי לתאר חוויה קשה של "אונס טכנולוגי" וסחיטה מינית ברשת, ולא אונס פיזי. הוא פרסם שהוא נאנס פעמיים, סחט את תשומת הלב והקליקבייט ואז הסביר שלא חדרו בו בתחת, אלא עבדו עליו באתר היכרויות וניסו לסחוט אותו…….. ומבחינתו הוא קורבן אונס.
עדנה קרנבל מביעה בוז גדול לפסיכי הזה שחושב שזה מצחיק להגיד על עצמו שאנסו אותו, מה שמוביל אנשים לחשוב שהתחת שלו פצוע מרוב חדירות, ובפועל היו לו בסך הכל חוויות לא נעימות באתרי סטוצים.
ביולי 2026 העלה כוכב הריאליטי החרדי סדרת סטוריז דרמטית לחשבון האינסטגרם שלו שבה הצהיר כי נאנס פעמיים. הפרסום הראשוני עורר סערה עצומה ברשת ובתקשורת, ובעקבותיו הוא מיהר להבהיר את דבריו והסביר כי התכוון לפגיעה נפשית וטכנולוגית קשה.
קליקבייט "אונס טכנולוגי"
גולדהבר שיתף כי נפל קורבן למסכת ארוכה של סחיטה באיומים ברשת. לדבריו, האירועים החלו מפרגון קטן שהוביל לשיחות אינטימיות. בהמשך, גורמים ברשת ניצלו את התכנים הללו, איימו עליו בפרסום חומרים קשים ודרשו להשתיק אותו, דבר שגרם לו לחיות בחרדה ובבעתה יומיומית. הוא בחר להשתמש במושג "אונס טכנולוגי" מתוך תפיסה שפגיעה, חדירה לפרטיות וסחיטה אינטימית ברשת מפרקות את הנפש ומותירות טראומה עמוקה באופן שאינו פחות מאונס פיזי. הוא הדגיש בהבהרה כי חלילה לא עבר תקיפה פיזית.
הגולשים לא אבהו את תרגיל תשומת הלב הזה.. הגולשים התמרמרו שהוא עבד עליהם. הבחירה הבוטה והמודעת במילה "נאנסתי" ככותרת לחשיפה של סחיטה דיגיטלית גררה ביקורת משפטית וציבורית חריפה, שנחלקת לשני כיוונים מרכזיים.
אונס כקליקבייט גורם טשטוש הגבולות וזילות המושג. מבקרים רבים, ובהם יוצאי ריאליטי אחרים כמו מאור ברוכמן, יצאו בחריפות נגד השימוש הפומבי במילה. הטענה המרכזית בביקורת היא כי השוואה בין סחיטה דיגיטלית חמורה ככל שצדק, לבין אונס פיזי הכולל חדירה ותקיפה גופנית, מייצרת זילות של המונח אונס ומטשטשת את חומרתן של פגיעות פיזיות. המבקרים טענו כי סחיטה מינית והפצת חומרים הן פשע חמור ופסול, אך השאלת המושג הפלילי אונס לצורך הגדרת פגיעה ברשת פוגעת בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית פיזית.
מה שהינקי הזה עשה הוא "מלכודת קליקבייט" ותשומת לב. גולשים ומבקרים ברשתות החברתיות האשימו את גולדהבר בכך שהשתמש במילה הקיצונית ביותר במכוון, כדי לייצר כותרות בתקשורת ולמשוך תשומת לב ציבורית רבה (קליקבייט) לחשבון שלו. השימוש במילה לא נבע מחוסר הבנה, אלא מתוך רצון לזעזע את המערכת כדי להילחם בסוחטים, גם במחיר של הטעיית הציבור והתקשורת, שלקו בתחילה בהבנת הנקרא ודיווחו כי הוא הותקף גופנית.
מנגד, החברים של הפסיכי הגנו על האומץ של גולדהבר. נטען כי עבור גבר צעיר המגיע מהחברה החרדית, שבה נושאי מיניות ופגיעות מוגנים בחומות של שתיקה והסתרה, עצם היציאה לתקשורת והחשיפה של פגיעה מינית דיגיטלית היא צעד קשה ותקדימי. התומכים טענו כי גם אם השימוש בלשון אונס היה שגוי פרוצדורלית, הוא שיקף במדויק את תחושת השעבוד והחדירה לנפש שחווים נפגעי סחיטה ברשת.
יענקי גולדהבר חווה אונס טכנולוגי בתחת
בידיעות פייקס הופיעה כתבה מפרגנת לקליקבייט של יענקי, שהוא אמיץ, כי הוא בא מרקע חרדי. תעשו לנו טובה ותפסיקו להגיד שיש קשר בין להיות קורבן אונס, ולהיות אמיץ לספר על זה. מתלוננות אונס אמיתי רבות מופיעות בתקשורת ומספרות על החוויה, כשברור שעורכי הדין שלהם הדריכו אותם, ועודדו אותם שזה משפר את הסיכויים לזכות בתביעת הנזיקין. לא צריך שום אומץ בשביל להגיד "עברתי אונס" צריך רק מוטיבציה להוציא כסף ולזכות בתביעה.
להלן כתבה של שמואל מוניץ בידיעות פייקס פורסם 28/7/2026
האומץ של יענקי גולדהבר ראוי לציון
המקרה של יוצא "האח הגדול", שסיפר על פגיעות מיניות שעבר דרך הרשת, חושף כשלים בסיקור התקשורתי וביחס הציבורי לעבירות מין במרחב הווירטואלי. במקום לנזוף בו על בחירת מילים לא מוצלחת, ראוי לתמוך בו ולחזק אותו
יענקי גולדהבר עשה השבוע מעשה אמיץ במידה יוצאת דופן, כאשר חשף שנפל קורבן לפגיעות מיניות דרך הרשת. חשיפה כזו דורשת אומץ ונכונות לשלם מחירים בכל מגדר ומגזר, אבל מגולדהבר נדרש אומץ ייחודי, היות שהוא גבר שבא מהחברה החרדית. לא רק שלגברים לרוב קשה יותר להיחשף כקורבנות עבירות מין, אלא שבחברה החרדית העיסוק במין עדיין מצוי תחת עננה של הסתרה ושתיקה.
רבים נתפסו לכך שיוצא "האח הגדול" השתמש במילה "אונס", בשיתוף הראשוני על מה שחווה. הרשתות החברתיות הוצפו בטענות לזילות של המונח "אונס" והיו גם מגיבים שהאשימו אותו שהוא "מחפש תשומת לב". בחלק מהדיווחים באמצעי התקשורת לקו בהבנת הנקרא וטענו שהוא נאנס, אבל כבר מההתחלה היה די ברור שהוא לא התכוון לאונס פיזי, היות שהוא כתב: "אונס זה אונס, גם פיזי חלילה וגם טכנולוגי". בהמשך הוא נאלץ להבהיר את דבריו, בעקבות הדיווחים המוטעים.
נכון, גולדהבר לא היה קורבן לאונס פיזי, אבל לפי עדותו, הוא כן היה קורבן לפגיעה מינית. פגיעה דרך הרשת, לא פיזית, אבל עדיין פגיעה מינית. לא מדובר רק בסחיטה או בתרמית ותו לא. גולדהבר שיתף ברשתות החברתיות: "דיברתי עם פרופיל שהיה נראה כמו אישה וזה הגיע לשיחות מאוד אינטימיות, וברגע אחד הכול התהפך והתחילו עליי איומים, שאם לא אעביר כספים וכו' יפרסמו עליי התכתבויות ותמונות". לדבריו, זה קרה במספר מקרים שונים.
לפי החוק הישראלי, מדובר בעבירת מין שיכולה להוביל לעונש מאסר בפועל. כשאדם משתמש בהתחזות ובמצג שווא (למשל, מתחזה לאישה שמעוניינת בקורבן) כדי לשדל אדם אחר לבצע מעשים מיניים מול מצלמה, הוא עובר עבירה פלילית של "גרם מעשה מגונה בהסכמה שהושגה במרמה", או במקרים מסוימים עבירה של "גרם אינוס בהסכמה שהושגה במרמה". זאת, כמובן, מעבר לעבירה של סחיטה באיומים, שעולה מעדותו של גולדהבר.
במקום לנזוף ביוצר התוכן החרדי על בחירת מילים לא מוצלחת, ראוי לתמוך בו ולחזק אותו על אומץ ליבו. כמי שחווה בעצמו פגיעה מינית דרך הרשת, אני חושב שמי שלא חווה זאת על בשרו יתקשה להבין את אופי הפגיעה ואת תחושת העלבון שחש מי שגופו נוצל במרמה.
הבורות והשיפוטיות כלפי הקורבנות הן נשק מרכזי של עברייני המין הפועלים ברשת. הבושה של הנפגעים מאפשרת לפוגעים להמשיך לפעול ללא הפרעה. היות שמדובר בתופעה נפוצה למדי, כל צעד להעלאת המודעות אליה הוא מבורך ורצוי.
