מוסדות קפלן והחונטה מפרגנים לעו"ד מיכל פומרנץ ובתנועה לאיכות השלטון אפילו מציעים לה תואר אבירת שלטון הנוחבה. הנ"ל מספקת חוות דעת לארגוני פלסטינים בחו"ל שחיילי צה"ל הם פושעי מלחמה, על מנת שיעמידו לדין חיילי צה"ל בחו"ל וירדפו אותם כפושעים בינלאומיים. אחת שהקדישה חייה לזכויות מחבלים ונוחבות נחשבת בארגוני השמאל יקירת החונטה, אשת פרוגרס למופת הראויה להצדעה. מיכל פומרנץ ממומנת ע"י מרים בינת עלי אל-מיסנד, השרה למשאבי אנוש בקטאר.
הנה פה מרים הקטארית בוכה על חורבן עזה….
https://www.facebook.com/watch/?v=896337066321229
במוקד הסכסוך האם צו 8 חל על מי שגר בחו"ל
בית המשפט בלונדון דחה את התביעה על הסף, מתח ביקורת חריפה על הארגון התובע, הגדיר את המהלך כ"ניצול לרעה של הליכי משפט לקידום אג'נדה פוליטית" והטיל עליהם הוצאות משפט כבדות.
בעקבות חשיפת המקרה, הגיש המילואימניק (באמצעות ארגון שורת הדין) תלונה רשמית ללשכת עורכי הדין בדרישה לשלול או להתלות את רישיונה של פומרנץ, בטענה שסייעה לרדוף משפטית לוחמי צה"ל בעולם.
הנה ההחלטה של השופט:
“It is entirely improper for these proceedings to have been brought. The application for a summons is REFUSED.”
International Centre of Justice for Palestinians v A, Westminster Magistrates' Court, Case 6024982/2024, Senior District Judge Goldspring (Chief Magistrate), Decision 8/4/2026.
המרכז הבינלאומי לצדק עבור הפלסטינים (ICJP) הגיש בקשה להוצאת זימון לדין לצורך פתיחת הליך פלילי פרטי נגד "A" – אדם בעל אזרחות כפולה (בריטית-ישראלית) שזהותו נותרה חסויה – וזאת מכוח סעיף 4 לחוק הגיוס לצבאות זרים משנת 1870 (FEA). ה-ICJP טען כי A התגייס שלא כדין לצבא ההגנה לישראל (צה"ל) ב-8 באוקטובר 2023 או בסמוך לכך. היה זה הליך פלילי פרטי ראשון מצד ה-ICJP, וכן הניסיון הראשון לעשות שימוש בחוק זה – שמקורו בתקופה הוויקטוריאנית – בעת המודרנית.
המבחן המשפטי
על פי תקדימים משפטיים (בהם פסקי הדין בענייני Kay, Sunderland ו-Klahn), על השופט לבחון האם העבירה מוכרת בחוק, האם היסודות המהותיים שלה מתקיימים לכאורה (prima facie), האם לבית המשפט יש סמכות שיפוט והאם הבקשה הוגשה במועד, וכן האם למגיש התלונה יש סמכות לפעול. גם כאשר תנאים אלו מתקיימים, בית המשפט רשאי לסרב לבקשה אם היא קנטרנית, מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט או אינה ראויה מסיבה אחרת – וכן במקרים שבהם התובע הפר את חובת הגילוי המלא והכנות כלפי בית המשפט.
הסיבות לדחיית הבקשה
השופט הראשי (Chief Magistrate) ציין מספר נימוקים נפרדים שכל אחד מהם כשלעצמו היה מספיק כדי להצדיק את הדחייה.
1. שגיאה משפטית בבסיס הבקשה. חוק ה-FEA נועד למנוע מאזרחים בריטים לפעול כשכירי חרב ולשמור על הנייטרליות הבריטית. החוק מתווה הבחנה בינארית בין "נתינים בריטים" לבין "נתינים זרים", ואינו חל באופן הגיוני על בעלי אזרחות כפולה המשרתים בכוחות המזוינים של המדינה האחרת שבה הם מחזיקים באזרחות. הטענה שהתבססה על סעיף 51 לחוק האזרחות הבריטי משנת 1981 נדחתה: סעיף 51(5)(a) קובע כי הפרשנות האמורה לא תחול כאשר "ההקשר מחייב אחרת"; פרשנות הפוכה הייתה מובילה לתוצאה אבסורדית של הפללת אזרחי מדינות חבר העמים (כגון הודו או קפריסין) המתגייסים לצבאות הלאומיים שלהם – צעד המהווה חריגה אסורה מסמכות טריטוריאלית, כפי שנקבע בפסק הדין R (Marouf) v SSHD.
2. היעדר "גיוס" במועד הנטען. סעיף 4 לחוק מגדיר "גיוס" כעבירה פלילית, אך אינו חל על המשך שירות קיים. A כבר היה חייל מילואים בצה"ל עוד לפני אוקטובר 2023. ב-8 באוקטובר 2023 הוא בסך הכל התייצב לשירות מכוח חובה קיימת שהוטלה עליו על פי הדין הישראלי – הוא לא "קיבל או הסכים לקבל" מינוי או תפקיד חדש כלשהו.
3. היעדר "מצב מלחמה" במובן המשפטי. השאלה האם קיים מצב מלחמה היא עניין הנתון לסמכותה של הרשות המבצעת (עניין *Amin v Brown*). לא הוצג אישור מטעם שר החוץ, או מסמך שווה-ערך, המכיר במצב מלחמה רשמי בין ישראל לבין מדינה ידידותית כלשהי. שימוש יומיומי או רטורי במונח "מלחמה" אינו מספיק. ההכרה הבריטית האחרונה במדינה פלסטינית (21 בספטמבר 2025) אינה יכולה לשנות בדיעבד את אופייה המשפטי של התנהלות קודמת. הסכסוכים בעזה ובלבנון הם, במהותם, מול חמאס וחיזבאללה – ארגוני טרור מוכרזים שאיתם בריטניה אינה יכולה לקיים "שלום" במובן כלשהו בעל משמעות.
4. היתר מטעם הכתר. ממשלות בריטניה השונות (בשנים 2014, דצמבר 2023, ינואר 2024, אפריל 2024 ויוני 2025) הצהירו שוב ושוב ובאופן עקבי כי חוק ה-FEA אינו חל על בעלי אזרחות כפולה (בריטית וישראלית) המשרתים בצה"ל. השופט קבע כי הצהרות אלו שקולות, מבחינה מעשית, להיתר מטעם הכתר – ומהוות כשלעצמן מענה מלא לאישום.
5. היעדר בסיס ראייתי. המבקש הסתמך על חומרים ממקורות גלויים (כגון תצלומים שלטענתו מציגים דרכון בריטי) במקום על ראיות קבילות; לא הוצגה הוכחה קבילה לאזרחות בריטית, לא הוצגה ראיה לגיוס חדש במהלך התקופה הנדונה, ולא הוצגה ראיה לקיומו של מצב מלחמה משפטי.
6. הפרות חמורות של חובת הגילוי וההגינות. תובע פרטי ממלא תפקיד מעין-ציבורי ("שר משפטים" במובן זה) ועליו לחשוף כל מידע העשוי לשמש טיעון נגד הוצאת זימון לדין (עניין *Kay*). ארגון ICJP נמנע מלהציג בפני בית המשפט את הפרטים הבאים: הצהרותיה החוזרות ונשנות של ממשלת בריטניה; הנחיות התביעה (CPS) המשקפות עמדה זו; פנייה קודמת של הארגון עצמו (מיוני 2022) בנוגע לאותו עניין מהותי ליחידת SO15 של משטרת המטרופולין; הקשרים המוסדיים ההדוקים בין ICJP לבין משרד עורכי הדין המייצג אותו, Bindmans LLP (סגן השותף המנהל, טייאב עלי, מכהן כדירקטור ב-ICJP; סר ג'פרי בינדמן המנוח כיהן בוועדה המייעצת של הארגון); והיעדר העצמאות של המומחית מטעמו, ד"ר מנדי טרנר – אשר הייתה חברה בקבוצת וואטסאפ של ICJP, ודו"ח מומחה מטעמה תואר ככזה המכיל טעויות עובדתיות מוכחות, שימוש במונחים מזלזלים (כגון "IOF" במקום IDF) ותוכן ש"דומה יותר לתעמולה מאשר לניתוח עצמאי".
7. אי-שפיטות (פרשת Al-Haq). גם אילו התקיים המבחן המשפטי הרלוונטי, ההכרעה בשאלה אם ישראל מצויה ב"מצב מלחמה" עם פלסטין, לבנון או סוריה – או אם פלסטין נחשבת ל"מדינה" לפי סעיף 30 לחוק ה-FEA – הייתה מחייבת את בית המשפט להכריע בסוגיות הנוגעות ליחסי חוץ, להכרה מדינית ולסיווג סכסוכים בינלאומיים; אלו הם תחומים המצויים בסמכותה הבלעדית של הרשות המבצעת, מכוח הדוקטרינה של "מעשה מדינה זרה" (Foreign Act of State) ועקרון "הקול האחיד" (one-voice principle), אשר אושרו מחדש בפסקי הדין בענייני Al-Haq, Belhaj ו-Maduro Board. השופט ציטט את דבריו של הלורד דיפלוק (Lord Diplock) משנת 1976, שלפיהם חוק ה-FEA הוא "מיושן ומעורפל… בלתי-ישים בפועל, ומן הראוי לבטלו".
8. ניצול לרעה של הליכים / מניע בלתי תקין. השופט קבע כי המניע הדומיננטי לא היה חתירה לצדק עבור מעשה פלילי ספציפי, אלא קידום של אג'נדה פוליטית ואידיאולוגית – שימוש בבית המשפט הפלילי כפלטפורמה לפוזה פוליטית ותקיפת המדיניות המוצהרת של ממשלת בריטניה בנוגע לשירות לאומי כפול בצה"ל. הבקשה ביקשה גם לעקוף אמצעי הגנה כגון דרישת הסכמת ה-DPP לצווי מעצר של סמכות שיפוט אוניברסלית (שהוצגה על ידי סעיף 153 לחוק רפורמת המשטרה והאחריות החברתית משנת 2011). יחד עם הפרות הכנות ועדויות מומחים מפלגתיים, ההליכים היו "מדכאים באמת" ומטרידים.
9. חוסר מעשיות פרוצדורלית. א' נמצא בישראל. לא הייתה כל סיכוי ריאלי למסירה, שיתוף פעולה, הסגרה או משפט – R (Bates) נגד Highbury Corner Magistrates’ Court (2025) קובע כי כאשר תובע "לעולם לא היה יכול לסיים את ההליכים", הבקשה מהווה ניצול לרעה.
ביקורות נלוות. השופט ציין גם כי ה-ICJP ביקש אנונימיות עבור ההליכים, ובמקביל תדרך את העיתונות (פרסם פרטים על הבקשה במעמד צד אחד באתר האינטרנט שלו ב-25/10/2024 לפני כל החלטה שיפוטית) – דפוס "שחושב לאפשר ל-ICJP לשלוט בנרטיב ולשפר את הפרופיל הציבורי שלו".
נפסק: "הליכים אלה הוגשו באופן לא תקין. הבקשה לזימון נדחית".
https://www.instagram.com/p/Dc_Y_xroEAW/
https://ua.news/en/world/v-izrayili-podali-skargu-na-advokatku-cherez-visnovok-u-spravi-rezervista
https://crimeline.co.uk/internation-centre-of-justice-for-palestinians-v-a-8-april-2026/
מיכל פומרנץ כלבת נוחבות בשירות המחבלים
עו"ד מיכל פומרנץ היא עורכת דין ישראלית המתמחה במשפט מינהלי, זכויות אדם והגירה בדגש על איחוד משפחות מחבלים, ייבוא כלות מעזה ולפלסטין לווילות של ארגוני הפשיעה הבדואים, והגנה על כל מי שיורה ביהודים, דוקר יהודים, ואונס יהודיות. היא עומדת בראש משרד עצמאי, משמשת כחברת ועד מנהל במוקד לפליטים ולמהגרים וייצגה לאורך השנים ארגוני זכויות אדם כמו המוקד להגנת הפרט והאגודה לזכויות האזרח. בספטמבר 2026 עלתה פומרנץ לכותרות בעקבות סערה ציבורית ותלונה חריגה שהוגשה נגדה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בישראל.
פומרנץ מחזיקה בתואר ראשון במשפטים ומתמטיקה מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני במשפט בינלאומי מאוניברסיטת NYU. את התמחותה ביצעה באגודה לזכויות האזרח. לאורך השנים ייצגה פומרנץ משפחות מחבלים בעתירות לבג"ץ נגד הריסת בתי מחבלים מטעם המוקד להגנת הפרט. פעילות זו עוררה נגדה ביקורת חריפה מצד ארגוני ימין כגון אם תרצו ופורום "בוחרים בחיים" של משפחות שכולות. הגברת הובילה מאבקים משפטיים להכרה בזכויותיהם של מבקשי מקלט מאריתראה, בפרט כאלו שנפלו קורבן למעשי עבדות ועינויים בסיני, תוך שהיא ממציאה סיפורי זוועה כאילו הבדואים אנסו את האריתראיות והסודניות הרביצו לגברים שלהם…….
בשנת 2018 נבחרה לאחת הצעירות המבטיחות של מגזין TheMarker בתחום המשפט!!!! מי שבחרו אותה כצעירה מבטיחה היו , כאשר בעלי התפקידים הבכירים ביותר בעיתון ובמגזין באותה עת היו סיון קלינגבייל (העורכת הראשית של דה מרקר) ואיתן אבריאל (עורך מגזין דה מרקר וממייסדיו).
ב 30/1/2022 הגיעה פומרנץ לבג"ץ כדי לסכל את הריסת בית המחבל שרצח את יהודה דימנטמן הי"ד. זו היתה העתירה ה-91 שהיגשה על ידי הארגון השתול "המוקד להגנת הפרט" נגד הרס בתי מחבלים מאז 2015! המוקד קיבל מממשלות וישויות פוליטיות זרות כ-37 מיליון ש"ח מ-2012 לטובת הפעילות שלהם. למשל ייצוג 83 מחבלים (או משפחתם) שידיהם מגואלות בדמם של 79 קורבנות. ישר כוח להרצל חג'אג' שיחד עם פורום בוחרים בחיים של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור מגיעים לבתי המשפט ומעמתים את עורכי הדין של המוקד עם ההשלכות של ההגנה המשפטית שלהם.
השירותים של מיכל פומרנץ לפלסטינים באנגליה ICJP
מה קבע השופט באנגליה?
מי מממן את ה ICJP?
קמפיינים של מימון המונים: הארגון מפעיל באופן שוטף גיוסי כספים בפלטפורמות ציבוריות. כך למשל, באוקטובר 2023 השיק הארגון קמפיין באתר GoFundMe תחת הכותרת "איסוף ראיות לפשעי מלחמה בעזה", אשר גייס למעלה מ-125,000 ליש"ט. [1]
תרומות פרטיות ישירות: דרך עמוד התרומות הרשמי של הארגון באתר ICJP, הוא מגייס כספים פרטיים עבור יוזמות משפטיות ספציפיות, כדוגמת מיזם "Global 195" המיועד לניהול תביעות פליליות פרטיות נגד גורמים ישראלים בעולם. [1]
נכסים והון עצמי: על פי הדיווחים הרשמיים של רשם החברות בבריטניה, נכון לשנת 2023 סך הנכסים המוצהר של הארגון עמד על 48,593 ליש"ט.
יוזמות משותפות רשמיות: הארגון מפעיל את מיזם "תיעוד פשעי מלחמה" (War Crimes Documentation) בשיתוף פעולה ישיר עם המרכז לחקר סכסוכים וסיוע הומניטרי (CHS) השוכן בדוחה, קטאר. המיזם נועד לאסוף ראיות ועדויות מפלסטינים שפונו מרצועת עזה לקטאר לצורך הגשת תביעות בינלאומיות. [1]
חסות ממשלתית קטארית: שיתופי הפעולה והאירועים המשותפים של הארגון בדוחה מתקיימים תחת חסותה הרשמית של מרים בת עלי אל-מיסנד, השרה למשאבי אנוש ופיתוח חברתי והשרה לענייני שיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ הקטארי. [1, 2]
אירוח וכינוסים בדוחה: מנהל הארגון, טייב עלי, ובכירים משפטיים נוספים ב-ICJP מגיעים באופן תדיר לדוחה להצגת פעילותם המשפטית, השתתפות בפאנלים באוניברסיטאות (כמו ג'ורג'טאון קטאר) וניהול הכשרות משפטיות במימון ובאירוח גופים קטאריים רשמיים.
